כשהיום לחוץ ועמוס במטלות, כשכולם מנסים להיות "הכי הכי", כשמסביבנו כולם מנסים להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן, כה טבעי שנחוש לחץ וחרדה.
בדרך כלל, מערכת ההגנה הטבעית של הגוף מסייעת לנו לווסת את הרגשות, אך לעיתים הלחץ מכריע אותנו וגורם לנו להתקפי חרדה המופעלים שוב ושוב, ממש כמו אזעקת הרכב שפועלת ללא סיבה בגלל חתול שקפץ על המנוע.
כשהאדם מרגיש שתגובות החרדה תוקפות אותו לפתע, ללא הגיון או שליטה, הוא יחוש בתסמינים שונים ומשונים: החל מדפיקות לב מואצות והזעה רבה וכלה בתחושות עוצמתיות שגורמות לו להרגיש כאילו הוא הולך למות ומשתגע.
האם התחושות האלו הן מציאות או אולי בכלל הכל קורה בדמיון? יצאנו לחקור.
התמודדות עם חרדה – הצצה לעולמם של הסובלים
אצל האדם החרד, מופיע לפני הכל ובמלוא עוצמתו – הפחד.
לפעמים הפחד ממשהו ברור (חרדת טיסות, בחינות ועוד) ולפעמים ממשהו פנימי ולא ברור.
להפרעת החרדה קיימים כמה מרכיבים:
- מרכיב רגשי – פחד, מתח, לחץ. תחושה כללית כי צריך לברוח, והגוף מרמז שהרגשות מציפים ושקיים חוסר אונים.
- מרכיב מחשבתי – ככל הנראה עומד לקרות דבר נוראי. המחשבות מציפות את הראש ולא נותנות מנוח, לעיתים גם לפני השינה.
- מרכיב גופני – הסימפטומים של החרדה מגוונים ונציין את הנפוצים שבהם: תחושת מתח בשרירים או בגוף, זרמים בידיים, כאבי בטן וראש, דפיקות לב, הזעה, רעד ועוד.
התחושות הגופניות יכולות להופיע גם בלי קשר לסיבת החרדה - מרכיב התנהגותי – הנטייה הטבעית של האדם היא להתרחק ממה שמפחיד אותו וגורם לו לחרדות.
ההימנעות מרגיעה אותו לזמן קצר בלבד, אך לטווח ארוך הבעיה רק מחמירה.
איתמר הוא בחור כבן 19. במפגשים הראשונים סיפר לי כי אינו מבצע דברים בעצמו מפני חרדה חברתית.
אמו מבצעת עבורו טלפונים, אחיו מדבר עבורו בצבא וכך הוא נמנע מלהתקדם בחיים.
כשהוא אמור לשוחח עם גורמים שונים בעצמו הוא חש את סימטומי החרדה מציפים אותו: תחושת מתח עצומה, דפיקות לב מהירות , כאבי בטן ועוד.
הוא הגיע למצב לא קל, בו הוא לא מסוגל להגיע לראיונות בצבא או ראיונות עבודה כיוון שהחרדה יצאה מכלל שליטה.
במהלך הטיפול מיפינו את המרכיב ההתנהגותי בהתנהגותו של איתמר – הנטיה הטבעית שלו להתרחק ממה שמפריע לו וגורם לו לחוש את החרדות במלוא עוצמתן.
דפוס זה נפוץ בחרדה חברתית, כי כאשר דוחים את המשימה בעצם לא חווים את החרדה ואת הכישלון שבעקבותיה.
איתמר סיפר לי על המחשבות שחולפות במוחו בזמן שהוא אמור לשוחח עם אנשים "הם יהיו בטוחים שאני טיפש" "אני הולך לגמגם" "הם יצחקו עליי" ועוד.
במהלך הטיפול חשפנו את איתמר בצורה הדרגתית לגורמים מעוררי החרדה, ועבדנו על שינוי דפוסי החשיבה. עם הזמן, איתמר התחיל להאמין ביכולותיו, עבר לגור עם שותפים והתברג בעבודה נחשבת.
התקפי חרדה והדרך בה היא באה לידי ביטוי
ליאן בת ה17 פחדה מאוד להגיע לרופא השיניים. שתיים משיניה היו במצב של ריקבון מתקדם אך היא בשלה, לא מסכימה. הפחד העיקרי שלה היה מהכאב הבלתי נסבל וכן מהרעשים המלחיצים המלווים את הטיפול, עד כדי כך שהרגישה שהיא פשוט לא תעמוד בזה…
החרדה התעצמה עד כדי כך שכאשר אמה רצתה לחייג אל רופא השיניים, החלה ליאן לרעוד בכל הגוף, וביקשה ממנה בכל תוקף שתנתק את השיחה.
הילה שהתה ברכבה בפקק תנועה שהלך והתארך. הדקות נקפו, ושום הטבה לא נראתה באופק. נראה היה כי ליאת תאחר לפגישת העבודה. לפתע, היא החלה לחוש בחילה ומיד עלתה בה תחושת מחנק איומה. הדופק שלה הלך והתגבר, והיא חשה שהיא חייבת לצאת מהרכב.
תוך רבע שעה, הגיע בעלה לאזור והם נסעו יחד לחדר מיון. הרופאים בצעו מגוון בדיקות לבביות וגופניות, אך לא מצאו דבר.
לא כל מה שמפחיד – יקרה (ובטח שלא כל האפשרויות יחד)
דפוס התנהגות נוסף המלווה את האנשים הסובלים מחרדה ומקשה על התמודדות עם חרדה, היא ראיית שחורות לעתיד.
במציאות – אם נכין רשימה מסודרת של כל התחזיות השחורות שהפחידו אותנו והכניסו את החרדה בליבנו, נגלה להפתעתנו שרוב רובם של התסריטים מהם דאגנו, כלל לא התרחשו!
לא בכדי אומרים, שהמציאות עולה על כל דמיון, כי מה שמתרחש במציאות הוא במקרים רבים רחוק מאוד ממה שיכולנו להעלות על דעתנו.
שירי, צעירה כבת 26. חששה מאוד מהלידה המתקרבת.
לאחר ניתוח חירום אותו עברה בלידה הקודמת, היא לא ידעה כיצד תתפתח הלידה, וחששה מאוד מהאופן בה תסתיים.
היא הגיעה אליי לאחר שלא הצליחה לישון היטב במשך חודשים, והחרדה אכלה בה כל חלקה טובה.
סך הכל אני בריאה, הזוגיות שלי טובה מאוד, ורק עננה אחת מרחפת מעל ראשי- אני פשוט מבועתת מהלידה המתקרבת. אני ככל הנראה אמנע מללדת שוב, רק בגלל הפחד הנוראי הזה.
הפחד רק מתחזק עם הזמן, ולא מרגיע אותי בכלל לשמוע על נשים שאצלן הכל עבר בשלום.
מי יכול לערוב לי שלא אהיה אחת מאותם מקרים שמשתבשים?
התמודדות עם חרדה מלידה היא טבעית מאוד. אמרתי לה.
במהלך הטיפולים הקרובים אנחנו נשוחח על הפחדים, נעבד אותם וננסה להבין מדוע חווית הלידה נתפסת בעיניך כחוויה שלילית ומפחידה. המטרה הסופית היא לשנות את דפוסי המחשבה השליליים, כדי להגיע לתחושה הרבה פחות מפחידה בהקשר להריון או ללידה.
למשל, את חוששת מחוויה של לידה קשה, בניתוח קיסרי עם חתכים רבים. במהלך הטיפול ננסה לנרמל את הפחד ולהבין שלא כל מה שאת חוששת ממנו יקרה.
אם את חוששת מניתוח חירום שיכול לגרום לנזק גם לך וגם לעובר, ננסה לנרמל את החשש. האם את מבינה שסיכוי שדבר כזה יתרחש שוב הוא אפסי?
שירי, מהו הדבר ממנו את הכי חוששת?
ראשית, אמרתי לשירי, אני רוצה להמליץ לך לחשוב בשקט עם עצמך רגע, ולברר מהו הדבר ממנו את הכי חוששת, וכיצד הוא בא לידי ביטוי.
אין כאן "נכון או לא נכון" הרעיון הוא רק להתבונן במחשבות וברגשות מתוך אמונה שכל מה שיעלה זה בסדר.
לאחר מכן, נבדוק איפה בדיוק נמצא מקום הפחד- האם מדובר בחרדות הקשורות למהלך הלידה ולכאב הצפוי? או אולי לסיבוכים בהמשך?
חשוב להבין שכאבים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה, ואין יכולת לשלוט בהם או לעצור אותם.
הכאב הוא למעשה ביטוי של התכווצות הרחם, תהליך טבעי וחיובי עד מאוד שדוחף את העובר החוצה.
המחשבה על הכאב הגדול כדבר זמני בלבד, יכול כבר להקל עליך ולאפשר לך לעבור את הלידה בפחות סבל.
כמו כן, כדי להפחית את החשש מסיבוכים במהלך הלידה, חשוב להכין כבר עכשיו את המלווים שלך לעזרה שיעניקו לך במהלך הלידה.
בזמן הלידה הצרכים האישיים שלך הם החשובים ביותר, את זו שיולדת וכולם נמצאים סביב כדי לסייע לך.
חשוב לקחת את הדברים שכן נמצאים בשליטתך ולהתכונן אליהם כמו שצריך, ואת הדברים שאינם בשליטתך להניח בצד.
ככל שתכירי את החרדות שלך יותר לעומק, ותהיי מוכנה אליהן, כך תוכלי בזמן אמת לא להיבהל מהן.
התמודדות עם חרדה – עדיף לא לצאת, שההתקף לא יחזור…
ועוד הצצה לעולמו של גבי, הסובל מחרדה מזה מספר חודשים:
גבי, צעיר כבן 32, נשוי עם שלושה ילדים קטנים ובעל משרה מכובדת בתחום ההייטק.
גבי הגיע לטיפול מאחר שסבל מהתקפי חרדה על בסיס יומיומי. ההתקפים התישו אותו, והסימפטומים הפיזיים הפחידו אותו מאוד: הזעה, דופק מואץ, תחושת מחנק, רעידות- היו מנת חלקו כל יום, כל היום.
מאז ומתמיד, הוא שיתף בעצב, הוא חש אי נוחות במקומות סגורים.
בנוסף, לפני כשנה וחצי חווה התקף בזמן שהותו בחו"ל. גבי לא הצליח להתמודד איתו, וחש שהוא "לא נורמלי".
בדומה לאנשים חרדתיים רבים, הוא ביצע בדיקות רבות בבית החולים שהתגלו כתקינות, אך חשש מאוד מפני חזרתו של התקף נוסף.
מאז המקרה, הוא סבל מהתקפי חרדה בתדירות יומיומית- כשהוא עלה במעלית למשרד, כשהוא ירד למכוניתו בחניון, כשהוא הגיע לקניון שליד ביתו ועוד ועוד.
בשל הפחד כי ההתקף יחזור שוב, הוא התחיל למעט לצאת מן הבית- סירב לבקר בקניון, לטוס שוב לחו"ל, וגזר על עצמו בידוד של ממש.
טיפול קונגיטיבי התנהגותי – לשנות את היחס לסיטואציה
הטיפול של גבי עם התמודדות עם חרדה היה מורכב מאוד, וכלל זיהוי הסיטואציות מעוררות החרדה על כל מרכיביהן.
ראשית, גבי למד לפרש נכון סימפטומים פיזיים "מפחידים" שהוא חווה.
למשל: "בכל פעם שהדופק מאיץ, אין זה אומר שיש לי בעיית לב" או "בכל פעם שאני מרגיש תחושת מחנק, זה לא אומר שחסר לי חמצן".
לימדתי אותו לומר לעצמו באופן ברור שכל התחושות הללו נובעות מחרדה.
בנוסף, פעלנו בתוכנית של רישום של הסיטואציות בהן הוא קיבל התקפי חרדה. הרישום למעשה פירק את הסיטואציה לשלל מרכיביה: ההתרחשות, הרגש, התחושות הפיזיות וההתנהגות. גבי למד דרך הפירוק והרישום להבין כי לכל מרכיב יש חשיבות בהעצמת החרדה.
לאחר מכן, הוא נחשף לסיטואציות באופן הדרגתי ולמד להישאר בתוכן עד שהחרדה עוברת.
הבריחה מהסיטואציה המפחידה לא מועילה בדבר, וגרוע מכך- היא מלמדת את המוח שהמצב "מסוכן" וצריך לפחד ממנו.
כדי ללמד את המוח דברים חיוביים יותר, ביקשתי ממנו להיחשף לסיטואציות קלות יותר, למשל: לבקר בקניון בשעות מאוחרות או מוקדמות בהם הוא אינו מלא באנשים או לנסוע מסביב לשכונה.
ככל שהתקדם הטיפול, גבי נחשף לסיטואציות מפחידות יותר עבורו והצליח לא לברוח מהן ולא לפחד מהן.
בנוסף לרישום ולתרגילים שבוצעו באופן עקבי, למדתי את גבי תרגילי הרפיה לשחרור ממצבי מתח כלליים. כלים אלו סייעו לו להוריד את רמת המתח שחווה בחיי היום יום שלו, וכך הוא יכל לשלוט ביתר קלות במצבים בהם רמת החרדה שלו הייתה גבוהה מאוד.
התקף חרדה או התקף לב?
התקפי חרדה, המכונה גם התקפי פאניקה מיוחס פעמים רבות לאירוע לבבי בשל סימפטומים דומים. זו אחת ההזדמנויות הבודדות בהן תסמונת הנובעת מהנפש מקבלת ביטוי פיזיולוגי ברור כל כך בדיוק המרגיש כמו התקף לב אמיתי.
בניגוד להתקף לב, התקפי חרדה אינם נובעים מאי ספיקת הלב או מכלי דם חסומים אלא ממצוקה נפשית בלבד, ולמעשה אחת המצוקות הנפוצות ביותר במאה ה-21.
מהם הגורמים להתקפי חרדה?
מטפלים רבים מנסים להתחקות אחר הגורמים השונים להתקפי חרדה. אלו יכולים להיות גורמים פיזיולוגיים וגורמים נפשיים.
בין הגורמים הפיזיולוגיים ניתן למנות:
- העברה בין דורית – התקפי חרדה הם לרוב תופעה העוברת במשפחה, ובדרך כלל קשורה להורות המחזקת תפיסה חרדתית לגבי המציאות.
- הפרעות חרדה אחרות מגדילות את הסיכוי להופעת התקף חרדה, למשל פוביות שונות.
- מחלות קשות הפוגעות בגוף או בדרכי הנשימה עשויות להוביל באופן עקיף להתקף חרדה
- צריכת יתר של מעוררים כגון קפאין או צריכת יתר של אלכוהול מגדילות אף הן את הסיכוי להתקף
- גורמים וזרזים נפשיים:
- גורמים סביבתיים – פיטורין מהעבודה, מחלות קשות, התעלמות מאירועים קשים בסביבה הקרובה, טרור. כל אלו מעלים באופן משמעותי את הסיכוי להתקף חרדה.
- אימוץ ראיה שחורה – אמונות נוקשות ומעוררות חרדה לגבי העולם בו אנו חיים מעצימות את החרדה (העולם הוא מקום מסוכן ובעייתי…).
- חרדות מנושאים ספציפיים – טריגר נוסף המחיש התקפי חרדה הוא חרדות מנושאים ספציפיים כגון עמידה בפני קהל, טסט, חרדת בחינות או ראיון עבודה.
אני לא חוזר לשם יותר, בחיים!
מאחר והחוויה של התקפי חרדה היא כה קשה ומטלטלת, רבים נוטים להתמודד עם ההתקף באמצעות הימנעות מסיטואציות שנתפסות בעיניהם כקשורות להתקפי החרדה.
כך למשל, נערה שחוותה חרדה בזמן ביקור אצל רופא השיניים שלה, תמנע בתוקף מסיטואציה כזו, ולא תסכים לשוב אפילו לטיפול אחר.
אבל למרבה הפליאה, דווקא הימנעות זו עשויה לפגום באופן משמעותי באיכות חייה, ולהגביר עוד יותר את הסיכוי למצוקה נפשית ולחרדות נוספות. לכן, במהלך הטיפולים באנשים כאלו, אני ממליץ דווקא ללכת "הפוך על הפוך" – לבקר במקומות אלו מדי פעם, כדי לצבור מחדש חוויות אמון ויכולת התמודדות. ביקורים כאלו יזכירו לכם שהמקומות הללו אינם מסוכנים באמת והכל, כאמור נמצא בדמיון.
טיפול בהתקפי חרדה – טיפים להתמודדות נכונה בזמן אמת
כיצד מתמודדים עם התקף חרדה בזמן אמת? לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יש מגוון כלים יעילים. להלן כמה מהם:
- החרדה היא בדיוק כמו גל – לא קל לבצע זאת בעיצומו של התקף חרדה, אך נסו להזכיר לעצמכם כי למרות שמדובר בחרדה לא פשוטה, היא לא מסכנת אתכם באופן ממשי. התייחסו לחרדה כמו לגל- לכל גל יש גאות ושפל, וכך גם כל התקף חרדה מגיע לסיומו. לחרדה יש עקומה ברורה שמזכירה גל- היא הולכת ומתגברת עם הזמן, מגיעה לשיא שלה ומנקודה זו היא הולכת ופוחתת.
- נשימה עמוקה – התקף חרדה מביא לידי ביטוי את הקשר החזק בין הגוף לנפש. הקפדה על נשימה עמוקה ונכונה, תשדר לגוף שבעצם הכל בסדר, ולכן אין סיבה להגביר את הסימפטומים הרגשיים והגופניים המאותתים על "מצב החירום"
- פרשנות אלטרנטיבית – אני קורא לסעיף זה "לאתגר את החרדה" ולתפוס אותה על חם. קראו עוד על 10 טיפים להתמודדות עם התקף חרדה.
בעיצומו של התקף חרדה, נסו "לתפוס על חם" מחשבות המחריפות אותה, ולהציע מחשבות אלטרנטיביות. זה נשמע פשוט, אבל אין לכם מושג עד כמה הפרשנות החיובית עשויה לעזור לכם.
שני סיפרה לי שבעיצומו של התקף חרדה היא משננת לעצמה שוב ושוב "אני חוטפת התקף לב. זה הסוף", כחלק מהטיפול הצעתי לה להחליף את המחשבה הקשה במחשבה אלטרנטיבית, רכה יותר. את "אני חוטפת התקף לב", החלפנו ב"הגוף שלי מגיב ללחץ. הכל תקין" ואת "אני לא אעמוד בזה!" החלפנו ל"אני חשה חוסר אונים, אבל אני מתמודדת היטב". לאחר מכן, שני סיפרה לי שעוצמת ההתקף הלכה ופחתה.
- הרפיה בשיטת ג'קובסון – אני ממליץ למטופלים על הרפיית ג'קובסון המביאה הקלה באופן מידי בהתקף החרדה. על ידי שימוש בהרפיה, אנו משדרים לגוף ולמוח שאין מצב אמיתי של סכנה.
כך מבצעים את ההרפיה:
– יושבים בנוח על כסא בצורה רגועים ונושמים עמוק.
– מכווצים קבוצת שרירים בכוח.
– סופרים עד 10
– משחררים
– אם השריר עדיין מכווץ מבצעים שוב את התרגיל
– מבצעים את התרגיל על כמה קבוצות שרירים: שרירי הזרועות, שרירי הכתפיים, שרירי הידיים, שרירי הרגליים ושרירי הבטן.
- לא לרוץ קדימה עם המחשבות – אחד הגורמים שמגבירים מאוד את התקף החרדה הוא המחשבה על העתיד. מה יהיה אם ההתקף יימשך? מה יקרה אם הוא לא יגמר לעולם? החרדה הזו נובעת ממשהו שכלל לא בטוח שיקרה. המחשבה על העתיד היא כה משתקת שהיא למעשה יכולה לפגוע בכל איכות החיים בינתיים. לכן, התמקדו בהווה ואל תחשבו על העתיד, תתמודדו עם מה שיהיה בפיסות קטנות בכל פעם.
ומה לגבי תרופות מפחיתות חרדה?
רבים שוקלים טיפול בהתקפי חרדה באמצעות תרופות ייעודיות בשלב כזה או אחר. בין אם מדובר בכדור ציפרלקס, קלונקס, קסאנקס או כדורים נוספים ממשפחת הבנזודיאזפינים המאיצים את הפעולה של הכימיקל המוחי הקרוי GABA, חשוב לזכור שהשימוש בכדורים הללו הוא עוצמתי צריך להיות לזמן מוגבל בלבד.
היתרון של טיפול תרופתי לחרדות ברור לכל – האדם חווה הקלה ומצליח להתמודד ביתר קלות עם מצבים שבעבר היו בלתי אפשריים עבורו.
עם זאת, היתרון הוא בעצם חסרון, כי כאשר אדם יודע שיש בידו "פתרון קסם" עבור טיפול בהתקפי החרדה, הוא כבר לא מרגיש שהוא עצמו צריך להתמודד עם החרדה, ולכן כשהוא יעצור את נטילת התרופה ממילא החרדה תחזור.
אני לא קוסם – אני מומחה לחרדות
נעים להכיר, שמי אורי פוקס, מטפל מוסמך בשיטת CBT מומחה לטיפול בחרדות ובעל תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית.
רבים מודים לי על "הקסם" שחוללתי בחייהם, כשהם פשוט לא האמינו שיוכלו להפטר לחלוטין מהתקפי החרדה מהם סבלו,
אך אני לא זוקף זאת ל"קסם" כלשהו, אלא לשיטת ה-CBT.
כשהמטופל זוכה להבין לעומק את מנגנון הפעולה של החרדה, ולומד לפרש נכון את המחשבות השליליות כתוצאה ממנה, גם כשהוא יחווה חרדה היא תהיה הרבה פחות עוצמתית ותפחת בהדרגה. זה אולי נשמע כמו קסם, אבל למעשה מדובר בטיפול יסודי וממוקד שמעורר אצל המטופל את ההבנה,
כי כל התחושות הפיזיות שהוא חש, מעוררות פרשנות מסוימת, וזו מפעילה ומגבירה את התחושות הגופניות שמזינות עוד יותר את החרדה. ממש כמו מעגל קסמים:
תחושות פיזיות לא נעימות –> פרשנות מסוימת –> עוד תחושות פיזיות שמעצימות עוד יותר את החרדה
מחלימים מדברים
מטופלים מספרים – ליאור מסיקה
מטופלים מספרים – אושרת ריידר
מטופלים מספרים – איציק עזרא
מטופלים מספרים – תהילה
למה השיטה שלנו
יעילה כל כך?
כי פותרים את הבעיה מהשורש
בלי פלסטרים או קיצורי דרך. אנחנו
מבקשים למצוא פתרון מלא, כדי שמצבי
החרדה והדיכאון לא יחזרו שוב בעתיד.
זו הסיבה שאנחנו מקפידים לחקור
לעומק ולאבחן את שורש הבעיה,
במטרה לתת מענה הוליסטי ולפתור את
העניין עד תומו.
כי מקבלים כלים יישומיים
המטרה שלנו היא להעניק למטופלים שלנו כלים מעשיים ופשוטים לשיפור איכות החיים שלהם. אנחנו נותנים מענה קונקרטי למטופל, כך שבתוך מספר טיפולים כבר יהיה ניתן להרגיש בהבדל משמעותי.
כי אכפת לנו – גם מחוץ לקליניקה
אנחנו יודעים שהתהליך לא נעצר כשהפגישה נגמרת וחשוב לנו להיות שם עבור המטופלים שלנו לכל אורך הדרך. הצוות שלנו זמין ומלווה את המטופלים באופן אישי גם מעבר למה שקורה בחדר הטיפולים.
כי מרגישים שינוי ורואים תוצאות
וזה קורה מוקדם משחשבתם: מטופל שמחויב לתהליך יוכל להבחין בהבדל כבר בשלב מוקדם יחסית של הטיפול. כשהתוצאה ניכרת בשטח – עולים גם הסיכויים להתמיד ולהצליח ליצור שינוי מהותי וקבוע באיכות החיים.
כי יש לזה סוף
אין כאן ניסוי, טעייה ותהייה או התחייבות
שלא יודעים איך ומתי היא תיגמר – זהו
תהליך טיפולי ממוקד וקצר מועד.
התהליך מותאם אישית לכל מטופל
ומבוסס על אבחון מדויק של הבעיה
וכיצד היא מתבטאת בחיי היומיום.
טיפול בהתקפי חרדה – בתחבולות תעשה לך מלחמה
הטיפול הממוקד בשיטה הקוגנטיבית – התנהגותית נחשב יעיל ביותר, בהיותו קוטע את המעגל בתחילתו על ידי שינוי התפיסות הפנימיות המצויות בדמיון של המטופל, ומצייד אותו בכלים יעילים להתמודדות עם החרדה כשהיא מופיעה.
ומניסיוני וניסיון מאות מטופלים, כאשר לומדים להכיר את החרדה, ניתן "להערים עליה", כלומר לחבל במנגנון שלה על ידי תחבולות הCBT, וכאשר היא תופיע שוב, היא תשוב אך ורק בעוצמה נמוכה עד שלבסוף תעלם לגמרי.
אני מזמין אתכם להגיע אליי לקליניקות בהרצליה או בנתניה, ולזכות לטיפול המותאם אישית לצרכים שלכם, תוך ליווי אישי והקשבה.
