דיבור מול קהל

דיבור מול קהל, הרצאה, נאום

אנשים רבים, חשים פחד מפני קהל ומדובר על פחד מפני כישלון. ככל שהאירוע יהיה גדול יותר, כך הנזק של הכישלון יהיה רב יותר. למעשה, בפועל ניתן להפחית או לצמצם את פחד מפני קהל באמצעות 3 טכניקות. הדרך הראשונה, הינה להנמיך ציפיות מול הקהל וגם מעצמנו כאשר לדוגמא אנו נאלצים לנאום. דיבור מול קהל עשוי בהחלט להלחיץ. הדרך השנייה היא לראות את הנאום כחלק מתהליך ולא כפעולה אחת. הדרך השלישית היא באמצעות פטאליזם הכוונה היא לחשוב כי הכישלון כבר נעשה ומכאן, ההפתעה יכולה להיות רק לטובה.

ישנם אנשים רבים שכאשר הם מסיימים את הנאום שלהם, הם עומדים כאשר על פניהם ישנה הבעה עצובה כמו: “שוב לא הצלחתי”. תתפלאו אבל צורת החשיבה שלהם מסייעת להם באופן רגשי להנמיך את הציפיות שלהם מהקהל וכך הם למעשה לא מתאכזבים או פחות מתאכזבים. ישנה בכל זאת בעיה והיא שהם מביעים את עצמם באופן שגוי זה, התנהגות זו, הופכת אצלם למעין מנטרה אשר היא בהחלט מזיקה ואינה מאפשרת להם להתמודד עם דיבור מול קהל. למעשה זוהי חרדה ובהחלט ניתן להתגבר עליה באמצעות טיפול או קורס שמלמד לדבר מול קהל ללא פחדים מיותרים.

דיבור מול חברים, חברה, ארוחה, אווירה טובה

מהו האופי המעגלי של פחד דיבור מול קהל?

זו למעשה מעין תגובת שרשרת. זהו בעצם אופי מעגלי של פחד מפני קהל. זה כובד באופן כזה – הפחד גורם ללחץ, הלחץ פשוט פוגם בתפקוד, הירידה בתפקוד גורמת לתחושת כישלון והכישלון שוב מגדיל את הפחד בפעם הבאה שאותו אדם יצטרך שוב לבצע דיבור מול קהל. יש לקבל משוב, מה שיאפשר לשפר את כושר הדיבור. זה אמנם לא תורם ישירות להתגברות על פחד מפני קהל אך אדם אשר סובל מחרדת קהל, יכול בהחלט לראות את הביקורת באופן חיובי. מומלץ לבקש את המשוב לפני הנאום ולבקש לרשום את אותו משוב. ההמלצה היא לבקש משוב מכמה אנשים, היות ולא כולם יוכלו לתת לאותם אנשים שסובלים מחרדת קהל משוב חיובי.

אחד מהכלים היעילים להתמודדות מפחד קהל בזמן דיבור מול קהל היא דווקא לנאום מול קהל. יש להכיר וללמוד את טכניקות דיבור מול קהל. ישנם כלים שמסייעים עם התמודדות של חרדת קהל למשל הליכה, מדובר על כלי מאוד יעיל, היות והליכה מסייעת בשריפת אדרנלין, היות והורמון זה, הוא זה שמופרש בזמן התקף חדרה וגורם לברוח או לאבד שליטה. פעילות גופנית באופן מתון, כגון הליכה, צורך את האדרנלין ומוריד מתח מלחץ. ההליכה עצמה מכניסה לשגרה. כאשר אנו הולכים, אנו מפנים חלק של פעילות המוח לפעולה שאינה מחייבת אותנו לקבל החלטות, או התמודדות מול ביקורות. בדרך זו, נרגיש שאנו בשליטה מלאה.

פעילות גופנית וההשפעה החיובית שלה למניעת התקפי החרדה

כאשר אנו עוסקים בפעילות גופנית מתאימה, לדם שלנו, מופרשים חומרים הנקראים “אנדו מורפינים”, שהם חומרי הרגעה טבעיים שהגוף מייצר עבורנו. מומלץ לצאת להליכה לפני הנאום או דיבור מול קהל. לפעמים עליה וירידה במדרגות באופן מתון ובמקום ממוזג לפני ההופעה שלכם מול קהל, יסייע לכם להירגע ולמנוע התקפת חרדה. פסיכותרפיסטים ממליצים כי כאשר רע לך, השלב הראשון הוא לאתר את התנגדות הרצון והכוונה היא, להבין מה אתה חושב שקורה לך ומה היית רוצה שבאמת יקרה… הכוונה היא במילים פשוטות:” מהי תפישת המציאות שלך ומני תפיסת הרצון שלך”. האם התחושה הרעה שהיא הפחד או החרדה. מבלי שתמצא את תפישת המציאות שלך אשר מתנגדת לתפישת הרצון שלך, לא ניתן יהיה לעבור לשלב הבא.

על המטופלים אשר מגיעים לפסיכותרפיסט עליהם לדעת למצוא את התנגדות הרצון שיוצרת את התחושה הרעה. לאחר שמצאת את מה שאתה סבור שקורה לך ומה שהיית מעוניין שבאמת יקרה, מגיע השלב החשוב שהוא טיפול ומניעה של התחושה הרעה. למשל, אם אתה חש ברע כאשר אתה מול קהל, יש לשאול את עצמך את השאלה למה זה קורה לי? אם תענה תשובה מציאותית או כזאת אשר משקפת את המציאות לגבי דפוסי המחשבה שלך, אתה בדרך להתגבר על פחד מפני קהל. למשל מטופלים עונים על שאלה זו כמו:” אני סבור שלא אוהבים אותי” או “אני חושב שאני רוצה שיאהבו אותי”. תפישת המציאות היא, לא אוהבים אותך ותפישת הרצון שלך היא – שאתה רוצה שיאהבו אותך.

מסרטה, צילום, הרצאה, אולם, אירוע, דיבור

השאלות שכל מטופל חיי לשאול את עצמו

כל מטופל שחש בפחד, כאשר הוא נמצא בסיטואציה של דיבור מול קהל, חייב לשאול את עצמו מספר שאלות כמו:

  • האם הסיבה מחייבת את התוצאה, האם שארגיש לחץ מול קהל ואני מעוניין לא לחוש לחץ מול קהל האם אני חייב לפחד?
  • האם התוצאה מתחייבת מהסיבה שאני פוחד מדיבור מול קהל? האם יש סיבה נוספת או שונה שאיני מודע לה?
  • האם שאני סבור מראש שארגיש לחוץ האם ה מחייב אותי לחשוב שאני לא אצליח במשימה שלי בנאום או דיבור מול קהל?

טיפול ב-CBT לסובלים מחרדת קהל

טיפול יעיל בתופעה של חרדה מפני דיבור מול קהל הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כאשר המטופל נפגש עם המטפל לסדרת טיפולים. ההתמקדות תהיה רק בפחד מול קהל ושיטות להתמודדות באופן מעשי כשאר ההיגיון עומד בבסיס גישה זו. טיפול זה נקרא טיפול CBT. המטופל ילמד טכניקות של רגיעה, מה שיפחית מתחושת הלחץ. המטופל יקבל כלים יעילים שעליו יהיה ליישם אותם מחוץ לקליניקה. אחד מהמטפלים המוכרים בתחום זה הינו אורי פוקס אשר עוסק שני בנושא טיפול התנהגותי קוגניטיבי. אורי נחל הצלחות רבות כאשר טיפל במאות מקרים.
אורי למד לתואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ולאחר שחווה אף הוא חרדות במשך תקופה מסוימת, הרגיש שהייעוד שלו הוא אחר והחל ללמוד בהמשך שניים את טיפול ב-CBT והוא חש מעין שליח אשר מסייע לשינוי חיובי בחייהם של מטופלים שאיכות חייהם השתפרה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

Call Now Button
1
היי נעים מאוד, שמי אורי פוקס ואני כאן כדי לסייע לך בכל שאלה.
Powered by