קשה מאוד להתרגל למציאות בה העיסוק במוות ובעצם הקיום שלנו הוא מקיף ועוצמתי בחששות ממנו. כאשר החווים חרדה קיומית מוטרדים ממחשבות על המוות שלהם או של בני משפחתם, קשה לתאר כמה משמעותית הנטייה להגביל את עצמם מהרגלים פשוטים ומהנים שבעבר היו עושים ללא חששות. החרדה הקיומית לבריאות מניעה ומושכת אותנו לקרוא פוסטים, להעמיק ברשתות ולמלא את ימינו בבקשות חוזרות ונשנות אחר חוות דעת רפואיות בעקבות תסמינים שונים שגורמים לכאבים או בבירורים נוספים סביב פחדים ומחשבות.
אם גם אתם מרגישים שהמוות הוא נושא המדיר שינה מעיניכם, מרוקן את האנרגיות שלכם ובא על חשבון היכולת שלכם להתקדם בעבודה, לימודים, מציאות זוגיות או הנאה עם המשפחה, תדעו שאתם לא לבד. מדובר בחרדה מוכרת עם תופעות ותסמינים מוכרים בעולם הרפואה והטיפולים. כיום אנחנו יודעים שחרדה קיומית היא לא גזירת גורל ובעזרת התמדה וטיפול בחרדות מקצועי אפשר להתמודד איתה ולנהל שגרת חיים רגועה.
כל מה שהיה נראה כל כך נורא התגמד, ובזכות הכלים שקיבלתי בטיפול והביטחון העצמי שגידלתי מחדש, אני יודעת שזה רק מכשול בדרך שאני יכולה לצלוח בעצמי, ללא ספק."
מבחינתי אתה ממש מחולל ניסים, לא האמנתי שזה אפשרי בכלל…"
יצאתי מהמפגשים שלנו בנאדם חדש, לחיים מאושרים, נינוחים וטובים. בקיצור הוא סוג של קוסם."
למה אנחנו חשים איום על הקיום שלנו?
התקף חרדה הנובע מתחושת איום על עצם החיים והבריאות שלנו משפיע על היום-יום של הסובלים מהחרדה. רבים מהחווים התקפי חרדה מספרים על אירועים או טראומות שעברו בילדות שגרמו להם לפתח חששות וחוסר ביטחון מהעתיד והבלתי נודע אך גם רבים נוספים לא יודעים לציין על אירוע או טראומה בעברם.
לכולנו יש מחשבות על הסוף של החיים, על כך שלא נחיה לנצח ויש גבול לדברים שנוכל להשיג בחיים. אבל בעוד שאת רובנו הידיעה הזו לא עוצרת מלרצות לחוות הנאות בחיים, להגשים חלומות, להקים משפחה ולשאוף ליעדים, יש כ-15%-20% באוכלוסייה שחווה התקפי חרדה שגורמות בפועל לאובדן שליטה ולתחושת מחנק כי חוסר הידיעה עוצר כל רצון ומוטיבציה בגלל חוסר הידיעה ממה שיקרה בעתיד. כאשר מגיע התקף ההרגשה היא שיתוק של הגוף, רצון לברוח ממקומות הומי אדם ומכל דבר המגביר את חוסר האונים.
תומר בן 42 מאזור המרכז משתף: כשמסתכלים עליי מבחוץ אני נראה נורמלי לחלוטין. הגוף שלי שלם, אני קם בבוקר לעבודה כרגיל, מתלבש, אוכל, מוודא שלא חסר דבר לבית ודואג למשפחה. אבל מבפנים אני מרוסק לחלוטין. זה אומר שאני לא מסוגל לצאת מהבית לדברים שהם לא בסיסיים ומעבר למינימום הנדרש. לא יכול לצאת למסעדות, אני לא מסוגל לבצע שום פעולה שלא קשורה להישרדות שלי. אני יודע שהמשפחה שלי נפגעת מזה, אבל זה כמו נכות. הנפש פשוט חלשה ועייפה והפחד כל כך גדול מפני הסכנות של אירועים בחיים שאינן בגדר חובה.
חרדה קיומית המלווה בסבל
ההבדל בין הכאב והתסמינים לבין המצב הרפואי האמיתי של הגוף הוא גדול מאוד. כאשר חווים התקף חרדה קיומית, הכאב יכול להיות בכל מקום בגוף. כשנמצאים במקום הומה אדם או במקום שבתפיסה של אדם הסובל מחרדות עלול לגרום לסכנת מוות, למשל, כשהולכים לים, כשנמצאים בחופשה בחו"ל, אני עלול לסבול מהחרדה ולהרגיש באופן פתאומי וללא הסבר זיעה קרה, כאבים ולחץ בחזה ותחושת מחנק גדולה. כאשר זה קורה בחו"ל זה מלחיץ יותר כי אתה לא נמצא במדינה שלך ובסביבה המוכרת ולכן רבים מהסובלים מחרדה קיומית נמנעים מיציאה מהבית כאשר מדובר ביציאה עם פוטנציאל לסכנה.
בנוסף לאילוץ להישאר בבית, החרדה גורמת לחוסר ביטחון להיות לבד בחוץ ולתסכול, במיוחד כשמדובר באדם שבעבר היה עצמאי לחלוטין ופשוט מאבד את היכולת להתנהל מחוץ לבית ללא עזרה. הפתרון של רבים הוא ליווי של אדם בוגר לצאת מהבית להתאוורר או לסידורים כאשר מצד אחד מדובר בפתרון שנותן מענה אמיתי לבעיה קיימת אך מצד שני מעצים את התלות באחרים ומונע טיפול אמיתי בחרדה ובמקור שגורם לה.
בזמן הטיפול בחרדה מבינים את הפער בין תחושת הפחד, האיום על הקיום הבסיסי שלי, הכאב הפיזי עצמו והתסמינים השונים לבין היעדר בעיה קיומית אמיתית. כלומר לא רק שהחרדה הקיומית מגבילה אותי, גורמת לי לכאבים פיזיים ולעיסוק יתר בעתיד שלי, אלא שבפועל אין בעיה אמיתית שגורמת לכאבים אלא הכאבים נגרמים ממנגנון פיזיולוגי שאמור להתריע על סכנה, והמנגנון למעשה לא עובד כמו שצריך ומתריע על סכנה ותחושת איום שאינה קיימת.
ריקי בת 40 מאזור חדרה משתפת: אני לא יכולה לתאר את החיים בלי הילדים שלי. אני מודה. אני לא רואה איך אני אוכל לדמיין את החיים שלי אם משהו יקרה להם. הם לא הולכים לחברים אלא החברים שלהם מגיעים אלינו הביתה. החוגים היחידים שאני רושמת אותם אלו חוגים שאני יכולה ללוות אותם ולהיות נוכחת בחדר בזמן החוג. אני יודעת שהילדים שלי סובלים מזה, אבל אני לא יכולה לשחרר. כל טלפון בזמן שהילדים בבית ספר מקפיץ אותי ומכניס אותי לדריכות, להלם. לפעמים כשאני מחכה להם בשער בית הספר והם לא מגיעים מיד עולה תחושת לחץ, זיעה, מחנק. גם הצפייה בחדשות היא נטייה מאוד קיצונית – או שאני מתנתקת לחלוטין ממה שקורה או שאני חייבת לקרוא ולשמוע על כל אסון שקורא לצערנו.
מחזירים את החופש ושולטים בפחד
החשש מהקיום שלי, חוסר הידיעה על מה טומן בחובו העתיד לילדיי וההשלכות שלו על חיי השגרה יכולות להיראות אחרת. אפשר אחרת. בזכות מחקרים שבוצעו וטיפולים מקצועיים אפשר להתמודד עם סימני השאלה המחלישים את הנפש ומעצימים את הספקות. אני מזמין אתכם לטיפול יסודי, יחד ניגע ונטפל בנקודות העומדות בשורש החרדה שגורמת לנו לכאב ומשבשת לנו לחלוטין את חיינו.
מגיע לכם טיפול אמיתי שיפתור אחת ולתמיד את ההתמודדות והקשיים. פתרון אמיתי שמטפל בעצם הבעיה, בלי פלסטרים וכדורי הרגעה, אלא ממש יצירת מציאות בלי חרדה ובלי כאבים.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
אורי פוקס – מטפל בחרדות
- ליווי מקצועי ומותאם אישית
- הבנת מקור החרדה הקיומית
- שיטות טיפול מתקדמות ויעילות
- ניסיון רב בטיפול בחרדות קיומיות
- סביבה תומכת ומחבקת
שאלות ותשובות
אנשים עם חרדה קיומית עשויים להימנע מפעילויות יומיומיות כמו נסיעות, שהייה במקומות הומים או אפילו יציאה מהבית, מחשש לחוות התקף חרדה. החרדה עלולה לגרום לבעיות גופניות כמו זיעה קרה, תחושת חנק, לחץ בחזה וכאבים פיזיים נוספים.
חרדה קיומית יכולה להתפתח כתוצאה מאירועים טראומטיים או משינויים משמעותיים בחיים, אך ישנם גם מקרים בהם אנשים חווים חרדה קיומית ללא סיבה ברורה. יש גם גורם תורשתי מסוים שמגביר את הסיכון לפתח חרדה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא אחת השיטות היעילות ביותר לטיפול בחרדה קיומית. הטיפול עוזר למטופלים לזהות את המחשבות שמובילות לחרדה ולהחליף אותן במחשבות רציונליות יותר, במטרה להחזיר את השליטה על חייהם ולצמצם את תסמיני החרדה.
חרדה קיומית היא תופעה שניתן לטפל בה ביעילות באמצעות טיפול מקצועי ושינוי דפוסי חשיבה. עם הזמן, ניתן להפחית משמעותית את תחושת החרדה ואף להעלים אותה לחלוטין עם טיפול נכון והתמדה.
חשוב להציע תמיכה ולהיות קשובים לצרכיו של האדם הסובל מחרדה קיומית. עידוד לפנות לעזרה מקצועית ולתמוך בתהליך הטיפול יכול לעזור להם ללמוד כלים להתמודדות עם החרדה ולשפר את איכות החיים שלהם.