לכל אחד מאיתנו יש את הדבר שמעורר אצלו חרדה.
חלק מהדברים משותפים לאנשים רבים (למשל חרדה מג'וקים) וחלק משתנים עם הזמן (למשל חרדה מעומס עבודה או ממערכת יחסים כובלת).
חרדה כללית היא רגש נורמטיבי, שכל אדם ואדם יחושו מדי פעם בפעם. עם זאת, במצבים מסוימים החרדה "עולה קומה" והיא מופיעה בעוד ועוד מצבים וסיטואציות בחיינו.
במקרים כאלו היא יכולה לגרום למצוקה ולחץ, פגיעה בתפקוד והגרוע ביותר- הימנעות מסיטואציות מסוימות ומגבלות משמעותיות בחיים היומיומיים שלנו.
במאמר הנוכחי נבקר בעולמם של הסובלים עם חרדה הנמנעים מסיטואציות מסוימות בחיי היום יום שלהם, ונראה כיצד ניתן לסייע להם עבור התמודדות עם חרדה באמצעות טיפול נכון.
התמודדות עם חרדה – הצצה לעולמם של הסובלים
אצל האדם החרד, מופיע לפני הכל ובמלוא עוצמתו – הפחד.
לפעמים הפחד ממשהו ברור (חרדת טיסות, בחינות ועוד) ולפעמים ממשהו פנימי ולא ברור.
להפרעת החרדה קיימים כמה מרכיבים:
- מרכיב רגשי – פחד, מתח, לחץ. תחושה כללית כי צריך לברוח, והגוף מרמז שהרגשות מציפים ושקיים חוסר אונים.
- מרכיב מחשבתי – ככל הנראה עומד לקרות דבר נוראי. המחשבות מציפות את הראש ולא נותנות מנוח, לעיתים גם לפני השינה.
- מרכיב גופני – הסימפטומים של החרדה מגוונים ונציין את הנפוצים שבהם: תחושת מתח בשרירים או בגוף, זרמים בידיים, כאבי בטן וראש, דפיקות לב, הזעה, רעד ועוד.
התחושות הגופניות יכולות להופיע גם בלי קשר לסיבת החרדה - מרכיב התנהגותי – הנטייה הטבעית של האדם היא להתרחק ממה שמפחיד אותו וגורם לו לחרדות.
ההימנעות מרגיעה אותו לזמן קצר בלבד, אך לטווח ארוך הבעיה רק מחמירה.
איתמר הוא בחור כבן 19. במפגשים הראשונים סיפר לי כי אינו מבצע דברים בעצמו מפני חרדה חברתית.
אמו מבצעת עבורו טלפונים, אחיו מדבר עבורו בצבא וכך הוא נמנע מלהתקדם בחיים.
כשהוא אמור לשוחח עם גורמים שונים בעצמו הוא חש את סימטומי החרדה מציפים אותו: תחושת מתח עצומה, דפיקות לב מהירות , כאבי בטן ועוד.
הוא הגיע למצב לא קל, בו הוא לא מסוגל להגיע לראיונות בצבא או ראיונות עבודה כיוון שהחרדה יצאה מכלל שליטה.
במהלך הטיפול מיפינו את המרכיב ההתנהגותי בהתנהגותו של איתמר – הנטיה הטבעית שלו להתרחק ממה שמפריע לו וגורם לו לחוש את החרדות במלוא עוצמתן.
דפוס זה נפוץ בחרדה חברתית, כי כאשר דוחים את המשימה בעצם לא חווים את החרדה ואת הכישלון שבעקבותיה.
איתמר סיפר לי על המחשבות שחולפות במוחו בזמן שהוא אמור לשוחח עם אנשים "הם יהיו בטוחים שאני טיפש" "אני הולך לגמגם" "הם יצחקו עליי" ועוד.
במהלך הטיפול חשפנו את איתמר בצורה הדרגתית לגורמים מעוררי החרדה, ועבדנו על שינוי דפוסי החשיבה. עם הזמן, איתמר התחיל להאמין ביכולותיו, עבר לגור עם שותפים והתברג בעבודה נחשבת.
לא כל מה שמפחיד – יקרה (ובטח שלא כל האפשרויות יחד)
דפוס התנהגות נוסף המלווה את האנשים הסובלים מחרדה ומקשה על התמודדות עם חרדה, היא ראיית שחורות לעתיד.
במציאות – אם נכין רשימה מסודרת של כל התחזיות השחורות שהפחידו אותנו והכניסו את החרדה בליבנו, נגלה להפתעתנו שרוב רובם של התסריטים מהם דאגנו, כלל לא התרחשו!
לא בכדי אומרים, שהמציאות עולה על כל דמיון, כי מה שמתרחש במציאות הוא במקרים רבים רחוק מאוד ממה שיכולנו להעלות על דעתנו.
שירי, צעירה כבת 26. חששה מאוד מהלידה המתקרבת.
לאחר ניתוח חירום אותו עברה בלידה הקודמת, היא לא ידעה כיצד תתפתח הלידה, וחששה מאוד מהאופן בה תסתיים.
היא הגיעה אליי לאחר שלא הצליחה לישון היטב במשך חודשים, והחרדה אכלה בה כל חלקה טובה.
סך הכל אני בריאה, הזוגיות שלי טובה מאוד, ורק עננה אחת מרחפת מעל ראשי- אני פשוט מבועתת מהלידה המתקרבת. אני ככל הנראה אמנע מללדת שוב, רק בגלל הפחד הנוראי הזה.
הפחד רק מתחזק עם הזמן, ולא מרגיע אותי בכלל לשמוע על נשים שאצלן הכל עבר בשלום.
מי יכול לערוב לי שלא אהיה אחת מאותם מקרים שמשתבשים?
התמודדות עם חרדה מלידה היא טבעית מאוד. אמרתי לה.
במהלך הטיפולים הקרובים אנחנו נשוחח על הפחדים, נעבד אותם וננסה להבין מדוע חווית הלידה נתפסת בעיניך כחוויה שלילית ומפחידה. המטרה הסופית היא לשנות את דפוסי המחשבה השליליים, כדי להגיע לתחושה הרבה פחות מפחידה בהקשר להריון או ללידה.
למשל, את חוששת מחוויה של לידה קשה, בניתוח קיסרי עם חתכים רבים. במהלך הטיפול ננסה לנרמל את הפחד ולהבין שלא כל מה שאת חוששת ממנו יקרה.
אם את חוששת מניתוח חירום שיכול לגרום לנזק גם לך וגם לעובר, ננסה לנרמל את החשש. האם את מבינה שסיכוי שדבר כזה יתרחש שוב הוא אפסי?
שירי, מהו הדבר ממנו את הכי חוששת?
ראשית, אמרתי לשירי, אני רוצה להמליץ לך לחשוב בשקט עם עצמך רגע, ולברר מהו הדבר ממנו את הכי חוששת, וכיצד הוא בא לידי ביטוי.
אין כאן "נכון או לא נכון" הרעיון הוא רק להתבונן במחשבות וברגשות מתוך אמונה שכל מה שיעלה זה בסדר.
לאחר מכן, נבדוק איפה בדיוק נמצא מקום הפחד- האם מדובר בחרדות הקשורות למהלך הלידה ולכאב הצפוי? או אולי לסיבוכים בהמשך?
חשוב להבין שכאבים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה, ואין יכולת לשלוט בהם או לעצור אותם.
הכאב הוא למעשה ביטוי של התכווצות הרחם, תהליך טבעי וחיובי עד מאוד שדוחף את העובר החוצה.
המחשבה על הכאב הגדול כדבר זמני בלבד, יכול כבר להקל עליך ולאפשר לך לעבור את הלידה בפחות סבל.
כמו כן, כדי להפחית את החשש מסיבוכים במהלך הלידה, חשוב להכין כבר עכשיו את המלווים שלך לעזרה שיעניקו לך במהלך הלידה.
בזמן הלידה הצרכים האישיים שלך הם החשובים ביותר, את זו שיולדת וכולם נמצאים סביב כדי לסייע לך.
חשוב לקחת את הדברים שכן נמצאים בשליטתך ולהתכונן אליהם כמו שצריך, ואת הדברים שאינם בשליטתך להניח בצד.
ככל שתכירי את החרדות שלך יותר לעומק, ותהיי מוכנה אליהן, כך תוכלי בזמן אמת לא להיבהל מהן.
התמודדות עם חרדה – עדיף לא לצאת, שההתקף לא יחזור…
ועוד הצצה לעולמו של גבי, הסובל מחרדה מזה מספר חודשים:
גבי, צעיר כבן 32, נשוי עם שלושה ילדים קטנים ובעל משרה מכובדת בתחום ההייטק.
גבי הגיע לטיפול מאחר שסבל מהתקפי חרדה על בסיס יומיומי. ההתקפים התישו אותו, והסימפטומים הפיזיים הפחידו אותו מאוד: הזעה, דופק מואץ, תחושת מחנק, רעידות- היו מנת חלקו כל יום, כל היום.
מאז ומתמיד, הוא שיתף בעצב, הוא חש אי נוחות במקומות סגורים.
בנוסף, לפני כשנה וחצי חווה התקף בזמן שהותו בחו"ל. גבי לא הצליח להתמודד איתו, וחש שהוא "לא נורמלי".
בדומה לאנשים חרדתיים רבים, הוא ביצע בדיקות רבות בבית החולים שהתגלו כתקינות, אך חשש מאוד מפני חזרתו של התקף נוסף.
מאז המקרה, הוא סבל מהתקפי חרדה בתדירות יומיומית- כשהוא עלה במעלית למשרד, כשהוא ירד למכוניתו בחניון, כשהוא הגיע לקניון שליד ביתו ועוד ועוד.
בשל הפחד כי ההתקף יחזור שוב, הוא התחיל למעט לצאת מן הבית- סירב לבקר בקניון, לטוס שוב לחו"ל, וגזר על עצמו בידוד של ממש.
למה השיטה שלנו
יעילה כל כך?
כי פותרים את הבעיה מהשורש
בלי פלסטרים או קיצורי דרך. אנחנו מבקשים למצוא פתרון מלא, כדי שמצבי החרדה והדיכאון לא יחזרו שוב בעתיד. זו הסיבה שאנחנו מקפידים לחקור לעומק ולאבחן את שורש הבעיה, במטרה לתת מענה הוליסטי ולפתור את העניין עד תומו.
כי מקבלים כלים יישומיים
המטרה שלנו היא להעניק למטופלים שלנו כלים מעשיים ופשוטים לשיפור איכות החיים שלהם. אנחנו נותנים מענה קונקרטי למטופל, כך שבתוך מספר טיפולים כבר יהיה ניתן להרגיש בהבדל משמעותי.
כי אכפת לנו – גם מחוץ לקליניקה
אנחנו יודעים שהתהליך לא נעצר כשהפגישה נגמרת וחשוב לנו להיות שם עבור המטופלים שלנו לכל אורך הדרך. הצוות שלנו זמין ומלווה את המטופלים באופן אישי גם מעבר למה שקורה בחדר הטיפולים.
כי מרגישים שינוי ורואים תוצאות
וזה קורה מוקדם משחשבתם: מטופל שמחויב לתהליך יוכל להבחין בהבדל כבר בשלב מוקדם יחסית של הטיפול. כשהתוצאה ניכרת בשטח – עולים גם הסיכויים להתמיד ולהצליח ליצור שינוי מהותי וקבוע באיכות החיים.
כי יש לזה סוף
אין כאן ניסוי, טעייה ותהייה או התחייבות שלא יודעים איך ומתי היא תיגמר - זהו תהליך טיפולי ממוקד וקצר מועד. התהליך מותאם אישית לכל מטופל ומבוסס על אבחון מדויק של הבעיה וכיצד היא מתבטאת בחיי היומיום.
טיפול קונגיטיבי התנהגותי – לשנות את היחס לסיטואציה
הטיפול של גבי עם התמודדות עם חרדה היה מורכב מאוד, וכלל זיהוי הסיטואציות מעוררות החרדה על כל מרכיביהן.
ראשית, גבי למד לפרש נכון סימפטומים פיזיים "מפחידים" שהוא חווה.
למשל: "בכל פעם שהדופק מאיץ, אין זה אומר שיש לי בעיית לב" או "בכל פעם שאני מרגיש תחושת מחנק, זה לא אומר שחסר לי חמצן".
לימדתי אותו לומר לעצמו באופן ברור שכל התחושות הללו נובעות מחרדה.
בנוסף, פעלנו בתוכנית של רישום של הסיטואציות בהן הוא קיבל התקפי חרדה. הרישום למעשה פירק את הסיטואציה לשלל מרכיביה: ההתרחשות, הרגש, התחושות הפיזיות וההתנהגות. גבי למד דרך הפירוק והרישום להבין כי לכל מרכיב יש חשיבות בהעצמת החרדה.
לאחר מכן, הוא נחשף לסיטואציות באופן הדרגתי ולמד להישאר בתוכן עד שהחרדה עוברת.
הבריחה מהסיטואציה המפחידה לא מועילה בדבר, וגרוע מכך- היא מלמדת את המוח שהמצב "מסוכן" וצריך לפחד ממנו.
כדי ללמד את המוח דברים חיוביים יותר, ביקשתי ממנו להיחשף לסיטואציות קלות יותר, למשל: לבקר בקניון בשעות מאוחרות או מוקדמות בהם הוא אינו מלא באנשים או לנסוע מסביב לשכונה.
ככל שהתקדם הטיפול, גבי נחשף לסיטואציות מפחידות יותר עבורו והצליח לא לברוח מהן ולא לפחד מהן.
בנוסף לרישום ולתרגילים שבוצעו באופן עקבי, למדתי את גבי תרגילי הרפיה לשחרור ממצבי מתח כלליים. כלים אלו סייעו לו להוריד את רמת המתח שחווה בחיי היום יום שלו, וכך הוא יכל לשלוט ביתר קלות במצבים בהם רמת החרדה שלו הייתה גבוהה מאוד.
להשתחרר מהכלא של החרדה – בידיכם הדבר!
האם גם אצלכם קיימת תחושה של חרדה שמופיעה לעיתים קרובות? האם היא מפריעה לכם בחיי היום יום? אולי כבר ניסיתם לא מעט שיטות הרגעה שכשלו?
באמצעות טכניקות מתקדמות מעולם טיפול ה-CBT בקליניקה שלי נלמד לזהות את החרדה כשהיא מופיע, ולקבל אותה ולהיפטר ממנה במקום לדחות אותה ולהילחם בה.
במהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נבין כיצד משנים את היחס הפנימי לסיטואציה מעוררת החרדה, וכך נפטרים ממנה לחלוטין.
קשה לכם? אל תחכו. חייגו אליי כעת ונתאם פגישה!
