לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון בשלל צורות. המחלה, שנקראת בשפה המקצועית "הפרעת דיכאון מז'ורי" מתאפיינת בכמה רמות חומרה ומשפיעה על הדרך בה החולים מרגישים ומתמודדים עם הפעילויות היומיומיות.
דיכאון כרוני הוא המצב הקשה ביותר של דיכאון, והוא מוביל לתחושת חוסר אונים עמוקה,
המתאפיינת בתחושה ש"שום דבר בעולם לא יעזור".
הבעיה העיקרית עם דיכאון כרוני, שחלק עיקרי מתסמיני המחלה הם תחושות של חוסר ערך עצמי, מחשבות אשמה וחוסר אנרגיה, הפוגעים ביכולת של האדם לבצע פעולות שיסייעו לו לצאת מהדיכאון. איך פורצים את המעגל השלילי? ומהו הפתרון הפשוט שיכול לעזור לכם לטפל בדיכאון ולא נמצא בשימוש אצל רוב האנשים? כל זאת ועוד, בכתבה שלפניכם.
קארן הספה והדיכאון
קארן, אחת המטופלות שלי, חייגה אליי אתמול כשהיא שרויה במצב רוח מדוכדך לחלוטין. מדובר במטופלת ותיקה שסבלה בעבר מדכאון חזק ואפילו אושפזה עקב כך בבית החולים, אבל הצליחה לשקם את עצמה אט אט בעזרת הכלים שרכשה בטיפולים.
במשך חודשים רבים היא הרגישה נפלא עד … שקרה מה שקרה אתמול.
ומה קרה אתמול?
היא קנתה זוג ספות חדשות לסלון ביתה.
כאשר הסבלים הכניסו את הספות הביתה, היא הבחינה שהקרש בתחתית אחת הספות בלוי וקרוע.
היא לא אמרה לעצמה : "טוב, אז זה קרה. מה ניתן לעשות כעת"?
אלא החלה להלקות את עצמה:"עשיתי טעות של ממש שהזמנתי את הספה הזו, ושלא השגחתי על הסבלים, וזה אומר שאני טיפשה לחלוטין. המקרה עם הספה יראה לכולם איזו לא יוצלחית אני. תמיד מנצלים אותי, אפילו ספה פשוטה אני לא יכולה להזמין בלי שיקרה משהו".
כאשר חייגה אליי, היא היתה שרויה בסערת רגשות כזו, שכמעט לא הצלחתי להרגיע אותה.
לקח די הרבה זמן לשוחח איתה, ולהקטין את העניין למימדים אנושיים ולטעות שכל אדם יכול לטעות בה.
מה שבעיקר ערער אותה היתה המסקנה שאם ביצעה טעות שכזו, משמעות הדבר שהיא "חסרת ערך לחלוטין"
שאלתי אותה, האם אחד מהוריה ביקר אותה לעיתים קרובות על כך שלא הצליחה לבצע מטלות, והאם היתה אווירה של "פרפקציניזם" בבית.
היא סיפרה בעצב, שאביה היה מקבל התקף זעם בכל פעם שהיתה נעשית טעות, ולו הקטנה ביותר על ידי בני הבית.
כעת ראינו יחד עד כמה קשה לה להתגבר על הדפוס הזה.
האדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות
על פי הגישה הקוגנטיבית-התנהגותית, המחשבות הפנימיות שלנו, הן אלו שמייצרות את הרגשות השונים.
לדוגמא, אם המחשבות שלי כל היום ממוקדות באנשים שהעבירו עליי ביקורת ולא הסכימו אותי, במקום בכל האנשים שאוהבים אותי ובכל הטוב שיש לי בחיים,
זה יגרום לי לחוש לא טוב, לא אהוב, וגם חסר ערך. אם אני נותן למחשבות הללו דרור, ומאמין שעקב הביקורת אני בעצם חסר ערך (כי למה שיבקרו אותי בכלל?) אזי הרגשות שלי יהפכו לשליליים אף יותר.
מה הופך אדם למדוכא עם דיכאון כרוני
דיכאון כרוני הוא לא רק תוצאה של גנטיקה, שימוש בתרופות לחרדות או תרופות לדיכאון או תנאי חיים קשים. לרוב, מטופלים שמגיעים אליי וחווים דיכאון כרוני וחוסר עניין בסביבה, הם אנשים שהתרגלו לחשוב בדפוס חשיבה מסוים- ראיית שחורות, הסקת מסקנות שליליות וחוסר בטחון כלפי עצמם.
אבל אורי, אני שומע אתכם שואלים, איך אפשר לחשוב טוב עם כל מה שקורה מסביב?
או עם כל מה שקרה לי?
קחו לדוגמא כתב חדשות המדווח על תאונה קשה. הוא יכול להשאר רגוע ולדווח על תאונה קשה באובייקטיביות גמורה, עד שהוא מגלה חלילה, שאחד מהנפגעים הוא בן משפחתו. או אז, אין לו אפשרות להמנע ממעורבות רגשית. אני מסכים איתכם שקשה לחשוב טוב עם כל מה שקורה מסביב. ואכן, יהיו פעמים בהם לא תוכלו ב-100% לחשוב טוב או להמנע מדפוסי החשיבה השליליים,
אבל באותה מידה בה תצליחו להמנע מהסקת מסקנות שליליות בנוגע לאירועים בחייכם, כך גם תצליחו לשלוט על הדחף להכנס לדיכאון.
שלושה דפוסי חשיבה בעת דיכאון כרוני
קיימים מספר דפוסי חשיבה קלאסיים, שכאשר נזהה אותם ונטפל בהם כראוי, נוכל להפחית מאוד מעוצמתו של הדיכאון שאנו חווים. נמנה אותם אחד לאחד, כולל דוגמאות:
- מחשבות שליליות על האדם עצמו– קארן, המטופלת הותיקה שלי סיפרה לי שהמקרה שהתרחש עם הספה ערער אותה לגמרי ומשמעות הדבר שהיא חסרת ערך לחלוטין.
לרוב האנשים נדרשת התרחשות רצינית במיוחד כדי להגיע למסקנה כזו, אולם אצל האדם המועד לסבול מדיכאון, מספיק מקרה קל שבקלים כדי לערער את יציבותו, שכן הדבר קשור באופן ישיר לדפוס החשיבה בו הורגל. - מחשבות שליליות על העולם- ירון, מטופל חדש שביקר אצלי בקליניקה לאחרונה, אמר שהוא מרגיש דיכאון כרוני. מחקירה מעמיקה יותר גילינו שהוא תופס את העולם בצורה פסימית. הוא מאמין שאנשים סביבו אינם אמינים ושלא ניתן לסמוך עליהם, שדברים בדרך כלל משתבשים (ולכן אינו מצפה שמשהו טוב יקרה), שהמצב הכלכלי קשה, החיים קשים וכן הלאה.
- מחשבות שליליות על העתיד– דפוס חשיבה נוסף שעשוי להוביל למצב של דיכאון כרוני הוא כאשר האדם חסר תקווה ולא מאמין שיתרחש שינוי חיובי בעתיד.
רבקה סיפרה לי, כי לאחר שאמה נפטרה ממחלת הסרטן, היא הרגישה שהדברים רק ילכו וישתבשו מכאן והלאה, ובשלב מסוים היא גם חשה שאין טעם לנסות לשפר את המצב.
הפתרון הפשוט- שמירה על מסגרת של משמעת עצמית
בשנים האחרונות שוטף את העולם גל של מודעות הממריץ אותנו לשמור על גופנו.
רובנו משתדלים להתעמל, לאכול בריא ונכון, ואנחנו גם יודעים שאם אנחנו יושבים כל היום במקום אחד, השרירים שלנו יהפכו להיות רפויים ונחוש לא בטוב עם עצמנו.
עם זאת, רובנו היינו מעדיפים לא להתעמל כלל כיוון שכל הכפיפות והמתיחות שעלינו לעשות כדי לשמור על כושר גופני גוזלות מאתנו זמן רב. ועוד דבר, מי מאיתנו אוהב לשמור על דיאטה ולא לאכול מאכלים עתירי סוכר ושומן לטובת בריאות הגוף, הלב וכלי הדם?
זה בהחלט קשה, אך כולנו יודעים שאם ברצוננו לשמור על גופנו, עלינו לחיות במסגרת מסוימת של משמעת עצמית. הדברים נכונים גם לגבי בריאות הנפש שלנו. אם נניח לכל מחשבה שלילית או דפוס חשיבה לקוי להשתלט עלינו, נרגיש לעיתים קרובות רגשות שאנחנו לא מעונינים בהם כמו דיכאון, חרדה, כעס, טינה ועוד. לכן, הבחירה בידינו.
אחת המטופלות שלי נתנה דוגמא להתרחשות פעוטה, שהציפה אצלה את כל התחושות הקשות ביותר כלפי עצמה:
היא הושיטה את ידה אל המדף לשלוף שקית פתיתים, ולפתע, כל תכולת השקית התפזרה על הרצפה. כולכם מסכימים איתי כי זו אינה התרחשות מרכזית בחייה של האישה, ואין לה השפעה משמעותית על חייה,
אבל למרות הכל היא גילתה שהתרחשות זו הציפה על פני השטח את כל הנטיות השליליות שלה כלפי עצמה: אשמה, תחושת כשלון, חרדה ועוד.
כאשר הנחיתי אותה לתרגל תרגילים מסוימים לשינוי דפוסי החשיבה השליליים שלה כלפי עצמה, היא הצליחה להתגבר על התחושות השליליות במצבים דומים שהתרחשו.
הכלי המרכזי בו נעזרנו הוא סרגל הקושי. שאלתי אותה- בסרגל של מ1-10, עד כמה המצב הזה חמור, ועד כמה להתרחשות הזו תהיה השפעה על העתיד?
דירגנו את ההשפעה של ההתרחשות במקום נמוך, וכך אותה מטופלת קיבלה פרופורציות לאותה התרחשות והקטינה אותה למימדים הנכונים שלה.
איך יוצאים ממצב של דיכאון כרוני בעזרת טיפול קוגנטיבי-התנהגותי
ברגע שנבין ונפנים את הנקודה המהותית שטוענת שהדיכאון החזק מתפרץ בשל מחשבות שמייצרות את הרגש החזק שאנו חווים,
וכשנבין שהמחשבות הללו אינן אמת לאמיתה- שביל היציאה מהדיכאון יתגלה בפנינו.
התפקיד המרכזי של הטיפול בקליניקה הוא לזהות ולערער את המחשבות "שרצות על אוטומט".
יחד נתבונן במחשבות, ונבדוק האם הן רציונליות ועובדתיות, או שהן הנחות יסוד שמנהלות את החיים ומאמללות אותנו.
מחלימים מדברים
מטופלים מספרים – ליאור מסיקה
מטופלים מספרים – אושרת ריידר
מטופלים מספרים – איציק עזרא
מטופלים מספרים – תהילה
למה השיטה שלנו
יעילה כל כך?
כי פותרים את הבעיה מהשורש
בלי פלסטרים או קיצורי דרך. אנחנו מבקשים למצוא פתרון מלא, כדי שמצבי החרדה והדיכאון לא יחזרו שוב בעתיד. זו הסיבה שאנחנו מקפידים לחקור לעומק ולאבחן את שורש הבעיה, במטרה לתת מענה הוליסטי ולפתור את העניין עד תומו.
כי מקבלים כלים יישומיים
המטרה שלנו היא להעניק למטופלים שלנו כלים מעשיים ופשוטים לשיפור איכות החיים שלהם. אנחנו נותנים מענה קונקרטי למטופל, כך שבתוך מספר טיפולים כבר יהיה ניתן להרגיש בהבדל משמעותי.
כי אכפת לנו – גם מחוץ לקליניקה
אנחנו יודעים שהתהליך לא נעצר כשהפגישה נגמרת וחשוב לנו להיות שם עבור המטופלים שלנו לכל אורך הדרך. הצוות שלנו זמין ומלווה את המטופלים באופן אישי גם מעבר למה שקורה בחדר הטיפולים.
כי מרגישים שינוי ורואים תוצאות
וזה קורה מוקדם משחשבתם: מטופל שמחויב לתהליך יוכל להבחין בהבדל כבר בשלב מוקדם יחסית של הטיפול. כשהתוצאה ניכרת בשטח – עולים גם הסיכויים להתמיד ולהצליח ליצור שינוי מהותי וקבוע באיכות החיים.
כי יש לזה סוף
אין כאן ניסוי, טעייה ותהייה או התחייבות שלא יודעים איך ומתי היא תיגמר - זהו תהליך טיפולי ממוקד וקצר מועד. התהליך מותאם אישית לכל מטופל ומבוסס על אבחון מדויק של הבעיה וכיצד היא מתבטאת בחיי היומיום.
רגע שהמטופל יתרגל להטיל בהן ספק, מידת הסבל שלו תקטן באופן משמעותי.
מדובר בטיפול שדורש מאמץ מצד המטופל, שכן הוא נדרש למלא טבלאות מעקב אחרי המחשבות שלו, לשים לב לפרשנויות שהוא מעניק לאירועים שונים בחייו ואיך הן משפיעות על הרגש,
אבל כאמור, בדיוק כמו התעמלות לבריאות הגוף, אם אנחנו רוצים לשמור על בריאות הנפש, יהיה עלינו להתאמן על המשמעת העצמית שלנו.
אם אתם סובלים מדיכאון כרוני ומצוקה נפשית מתמשכת, אני מזמין אתכם להגיע לקליניקה שלי בהרצליה או בנתניה. יחד נשוחח על הדברים, ונלמד כיצד להתגבר על דפוסי המחשבה השליליים שמובילים אתכם לתחושות הקשות.
