אחד מחמישה אנשים יחווה דיכאון במהלך החיים, ואחרים יסבלו מהפרעות נפשיות אחרות כמו התקפי חרדה, הפרעה אובססיבית קומפלסיבית (OCD), הפרעות פסיכוטיות דוגמת סכיזופרניה, הפרעות אכילה והפרעות מצב רוח.
רוב האנשים יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מסוג הפרעה נפשית כלשהי, אבל לרוב הם מעדיפים להסתיר זאת בגלל סטיגמה חברתית ועצמית.
הסטיגמה מונעת מהם לבקש עזרה, מה "שכולא" אותם עמוק יותר בתוך ההפרעה.
האם הפרעה נפשית היא גזירת גורל? והאם הדרך לצאת מזה חייבת לכלול ביקור דו חודשי אצל פסיכיאטר?
אמיר הוא אדם אמיד, נשוי ואב לשלוש בנות. את ההפרעה הנפשית שלו הוא ניסה להדחיק בכל צורה, אפילו כשישב אצלי בקליניקה. הוא החל לספר לי:
כשהייתי ילד לא זכור לי שסבלתי מבעיה נפשית כלשהי. הייתי ממש כמו כולם, והייתי שמח ומרוצה מחיי. לאחר שבגרתי והתגייסתי התחלתי לסבול מעליות וירידות במצב הרוח. במקביל, אבי החליט להתאבד, מה שערער את עולמי לחלוטין.
למעשה, גיליתי שכל עוד אתה לא מאבד מישהו יקר, אתה לא חווה לעומק את המהות של חור שנפער בחייך. חור שאף אחד לא יכול למלא.
השינוי העוצמתי הזה בחיי הפחיד אותי נורא, ונכנסתי לדיכאון קשה מאוד.
במרץ 1998 אובחנתי כחולה במאניה דיפרסיה, מחלה עם שם מפוצץ, והתמודדות לא קלה בכלל. הייתי עובר תקופות של שפל מטורף שבהן נכנסתי לדיכאון כ"כ עמוק שאפילו לצאת מהמיטה נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית, ומנגד אחרי שלקחתי כמה תרופות הרגשתי באופוריה. עצם זה שהחלטתי להגיע אליך היום אומר שעשיתי כבר צעד ענק לקראת ריפוי מלא.
אתה לא מבין עד כמה היה קשה לי להודות שאני זקוק לטיפול".
מה גורם להפרעה נפשית?
האמת היא שנכון להיום אין גורם אחד שניתן להצביע עליו שהוא המוביל של הפרעה נפשית באופן מובהק. המודל המוביל כיום כגורם להפרעה נפשית הוא מודל דיאתזה – דחק, כלומר הגורם להפרעה נפשית הוא פגיעה גנטית יחד עם גורמי סטרס סביבתיים שמובילים להתפרצות ההפרעה.
ניתן להמחיש זאת כך:
שני חברים עומדים בתחנת אוטובוס, שמחים ושלווים כשלפתע מתרחשת מולם תאונת דרכים מחרידה.
יתכן מאוד שחבר אחד יחווה חוויה מזעזעת ועוצמתית שתלווה אותו לאורך זמן, ואילו החבר השני ישכח מהאירוע לאחר מספר ימים.
הפרעה נפשית לרוב מתפתחת כתוצאה מטריגר כלשהו- אירוע עוצמתי או טראומתי במיוחד, כמו אובדן אדם יקר, לידת תינוק וכדומה, ואנשים שלא מועדים לכך ממשיכים בחייהם בלי להתערער.
אלו הפרעות נפשיות הן הנפוצות ביותר?
- הפרעה נפשית במצב הרוח – הפרעות אלו פוגעות במצב הרוח ובחווית הרגש של הסובל מהן. הפרעות נפש המאובחנות כהפרעות במצב הרוח הן דיכאון, הפרעות דו קוטבית, מאניה דיפרסיה ועוד.
- הפרעות פסיכוטיות – הפרעות אלו מתאפיינות באובדן הקשר של הסובלים מהן עם המציאות כמו בסכיזופרניה, פרנויה ועוד.
- נירוזות – הפרעות אלו מתאפיינות בפגיעה באיזון הנפשי והפיזי, כמו הפרעות חרדה והפרעות אכילה.
- פוביות – פחדים הם תופעות נורמלית, אולם פוביות הוא מצב בו הפחד יוצא מכלל שליטה, ומבשבש את התפקוד באופן לא מציאותי. פחדים עזים ולא הגיוניים ממקומות, ממצבים, מחפצים או בעלי חיים. סוגי הפוביות הנפוצות ביותר הן פוביות חברתיות, אגורפוביה ופוביה מבעלי חיים.
הפרעה נפשית – איך יוצאים מזה?
בתהליך הדרגתי ומובנה. מה שבטוח שהטיפול של הפרעה נפשית בשום פנים ואופן לא יכול להיות "זבנג וגמרנו". מדובר על תהליך ממוקד, הכולל שינוי דפוסי מחשבה והתנהגות שגורמים למצוקה הנפשית.
אלברט איינשטיין היה אומר: "אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית, תמיד תגיע לאותו המקום". כדי להצליח להשיג שינוי בעוצמת הפרעה הנפשית, יהיה עלינו לשנות את צורת המחשבה וההתנהגות שלנו בצורה הדרגתית כדי להשיג תוצאות שונות.
אני כמובן לא שולל פניה לפסיכיאטר אם יש בכך צורך, רק חשוב שהאדם יזכור שהתרופות עשויות להפוך אותו בהדרגה לתלוי, מעורער וחסר יכולת להתמודד עם קשייו בעתיד. הטיפול ההדרגתי לעומת זאת, ייתן לו כנפיים וידריך אותו בהדרגה לצאת מזה, לחזור לעצמו ולקבל כלים לכל מהלך חייו.
כך אנו מתמודדים עם הפרעה נפשית בקליניקה:
זיהוי המצב הבעייתי או המעורר מצוקה – בשלב הראשון של טיפול בהפרעה נפשית אנו מזהים מצבים או תנאים בחייו בהם מתעוררת ההפרעה. לרוב השלב הראשון אנו מוצאים כבר בפגישה הראשונה, כיוון שהמטופל אינו תמיד יודע בעצמו אילו מצבים או סיטואציות מעוררים בו את התחושות הקשות עבודת הניתוח והניסיון של המטפל הינם קריטים.
דנה היתה טיפוס פרפקציוניסט. היא היתה רגילה להעמיס על עצמה עוד ועוד משימות בעבודה עד שהיתה קורסת ומגיעה לדיכאון מוחלט. יחד זיהינו שהרצון הבלתי נגמר שלה לרצות את צוות המשרד שלה הוביל להתפתחות ההפרעה.
פיתוח מודעות למחשבות ולאמונות שמתעוררות בנוגעה לבעיה – בשלב זה אנו מנתחים את המחשבות שמתעוררות אצל המטופל וכן את תחושותיו האישיות לגביהן.
דנה היתה בטוחה שאם לא תראה לכולם שהיא "הכי הכי" היא בעצם לא תהיה שווה כלום. תפיסת "הכל או כלום" שהיתה מונעת מחשיבה דיכוטומית הנחתה אותה בעבודתה, וגרמה לה להרגיש לא טוב עם עצמה.
ערעור דפוסי החשיבה הבעייתיים של המטופל- המחשבות הם אירועים קטנים המתרחשים בתוך מוחנו. רוב המחשבות הן חסרות משמעות, ובמהלך הטיפול לומדים להתייחס למחשבות כאירוע חולף שלא בהכרח משפיע על המציאות. ערעור המחשבות הבעייתיות "ותפיסת מרחק" מהן, עשוי לשנות את עוצמת הרגשות ותדירות הופעת המחשבות השליליות.
במהלך הטיפול הנחיתי את דנה לדמיין מצב קצה בו היא לא לוקחת על עצמה עוד משימות, אלא מתמקדת במשימות שלפניה. הגענו בדמיון למצב בו עמיתיה לעבודה מתקדמים ומקבלים שפע מחמאות מהבוס ואילו היא נשארת מאחור. לדנה היה קשה להתמודד עם מצב כזה אפילו במחשבה, וכתוצאה מכך גילינו שדפוס החשיבה הבעייתי של דנה הוא למעשה חוסר הביטחון העצמי שלה, והתחושה שאם לא תוכיח את עצמה היא תחשב בעיני עצמה כ"לא שווה כלום". מכאן כבר היה ניתן להתחיל לעבוד.
מחלימים מדברים
מטופלים מספרים – ליאור מסיקה
מטופלים מספרים – אושרת ריידר
מטופלים מספרים – איציק עזרא
מטופלים מספרים – תהילה
למה השיטה שלנו
יעילה כל כך?
כי פותרים את הבעיה מהשורש
בלי פלסטרים או קיצורי דרך. אנחנו
מבקשים למצוא פתרון מלא, כדי שמצבי
החרדה והדיכאון לא יחזרו שוב בעתיד.
זו הסיבה שאנחנו מקפידים לחקור
לעומק ולאבחן את שורש הבעיה,
במטרה לתת מענה הוליסטי ולפתור את
העניין עד תומו.
כי מקבלים כלים יישומיים
המטרה שלנו היא להעניק למטופלים שלנו כלים מעשיים ופשוטים לשיפור איכות החיים שלהם. אנחנו נותנים מענה קונקרטי למטופל, כך שבתוך מספר טיפולים כבר יהיה ניתן להרגיש בהבדל משמעותי.
כי אכפת לנו – גם מחוץ לקליניקה
אנחנו יודעים שהתהליך לא נעצר כשהפגישה נגמרת וחשוב לנו להיות שם עבור המטופלים שלנו לכל אורך הדרך. הצוות שלנו זמין ומלווה את המטופלים באופן אישי גם מעבר למה שקורה בחדר הטיפולים.
כי מרגישים שינוי ורואים תוצאות
וזה קורה מוקדם משחשבתם: מטופל שמחויב לתהליך יוכל להבחין בהבדל כבר בשלב מוקדם יחסית של הטיפול. כשהתוצאה ניכרת בשטח – עולים גם הסיכויים להתמיד ולהצליח ליצור שינוי מהותי וקבוע באיכות החיים.
כי יש לזה סוף
אין כאן ניסוי, טעייה ותהייה או התחייבות
שלא יודעים איך ומתי היא תיגמר – זהו
תהליך טיפולי ממוקד וקצר מועד.
התהליך מותאם אישית לכל מטופל
ומבוסס על אבחון מדויק של הבעיה
וכיצד היא מתבטאת בחיי היומיום.
לאלו הפרעות נפשיות מתאים טיפול CBT?
הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי (CBT) מתאים מאוד כאשר מדובר על הפרעות מקבוצת הפרעות החרדה, עם דגש על פוביות פשוטות וספציפיות, דיכאונות, הפרעה אובססיבית- קומפלסיבית, ובכל הפרעה נפשית בהן יש לעבוד על דפוסי חשיבה שגויים.
אני מזמין אתכם להגיע לקליניקה שלי, ולקבל כנפיים שיסייעו לכם להתמודד עם ההפרעה הנפשית לאורך כל חייכם.
