דיכאון אחרי לידה יכול להרגיש כמו ענן כבד שמאפיל על אחת התקופות שאמורות היו להיות המאושרות בחייך. במקום שמחה והתרגשות, אמהות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם עצב עמוק, חרדה, תשישות ותחושת חוסר אונים. אם אתן מרגישות ככה אחרי לידת תינוקכן – דעו שאתן לא לבד. זה כואב ומתסכל, ואולי אפילו מלווה בתחושת אשמה על כך ש"אני אמורה להיות מאושרת עכשיו". התחושות הללו אמיתיות ומציפות, אבל יש תקווה. דיכאון אחרי לידה הוא מצב מוכר ובר-טיפול, ויש אור בקצה המנהרה.
בפתיחת המדריך חשוב לי לומר לכן: מה שאתן חוות אינו כישלון אישי או חולשה. דיכאון אחרי לידה הוא מצב רפואי נפוץ למדי, ויש דרכים רבות לעזור לכן לצאת ממנו. מדריך זה יסביר מהו דיכאון אחרי לידה, כיצד מזהים אותו, ויציע טיפים וכלים להתמודד איתו – הן עבורכן והן עבור הקרובים לכן.

מהו דיכאון אחרי לידה?
דיכאון אחרי לידה (Postpartum Depression) הוא הפרעה במצב הרוח המופיעה אצל נשים (ולמרבה ההפתעה גם אצל חלק מהגברים) בתקופה שלאחר לידת תינוק. חשוב להבדיל בינו לבין "דכדוך לאחר לידה" (המכונה גם בייבי בלוז): דכדוך הוא תופעה קצרה וקלה יחסית שרוב היולדות (כ-80% מהנשים) חוות בימים שלאחר הלידה – מצב רוח משתנה, בכי ללא סיבה ברורה ורגישות יתר, שמופיעים בערך 3 ימים אחרי הלידה וחולפים מעצמם בתוך כשבועיים. הדכדוך נחשב חלק כמעט טבעי מהשינויים ההורמונליים שלאחר לידה ואינו מחייב טיפול מקצועי.
לעומת זאת, דיכאון אחרי לידה חמור וממושך יותר: מדובר במצב מתמשך של ירידה במצב הרוח ובתפקוד, המופיע אצל כ-10% עד 15% מהיולדות. הסימפטומים של דיכאון אחרי לידה חזקים יותר ונמשכים זמן רב יותר בהשוואה לדכדוך הרגיל, לעיתים מתחילים בתוך שבועות ספורים מהלידה אך יכולים להופיע בכל עת בשנה הראשונה לאחריה. בשונה מה"בייבי בלוז" שחולף מעצמו, דיכאון אחרי לידה לא נעלם בלי טיפול ועלול אף להחמיר אם לא מקבלים עזרה.
למה זה קורה דווקא לי
דיכאון אחרי לידה יכול לקרות לכל יולדת – אין "פרופיל" אחיד למי שסובלת ממנו. הוא מופיע אצל נשים בכל הגילים, בכל רקע אתני ובכל מצב כלכלי. הוא עשוי להתרחש גם לאחר לידה שנייה או שלישית, אפילו אם בלידות קודמות האם לא חוותה שום קושי נפשי. לעיתים קרובות אין "טריגר" חיצוני ברור – זו יכולה להיות אישה שתפקדה מצוין בעבודה ובלימודים, והלידה בכל זאת מטלטלת אותה רגשית. ישנם גורמי סיכון מוכרים (למשל היסטוריה של דיכאון או חרדה, הריון בסיכון, חוסר תמיכה חברתית, אירועי חיים מלחיצים סמוך ללידה ועוד), אך דיכאון אחרי לידה יכול לקרות גם בלי גורמי סיכון ברורים – זו לא אשמתכן ולא משהו שיכולתן למנוע מראש.
חשוב להבהיר: דיכאון הוא מחלה לכל דבר, מחלה שאין לכן שליטה מלאה עליה. אתן לא "גרמתן" לה ולא יכלתן פשוט למנוע אותה, ולכן אין סיבה להרגיש אשמה בשל כך. מה שכן חשוב הוא להכיר בכך שמדובר במחלה ולטפל בה בהקדם, כי עם טיפול נכון אפשר להקל על הסבל, לשפר את איכות החיים שלכן ולשמור על הקשר הבריא שלכן עם התינוק/ת.
איך זה נראה ומרגיש?
דיכאון אחרי לידה בא לידי ביטוי בשילוב של תסמינים גופניים ורגשיים. מיד נפרט אותם בהרחבה, אבל נציין כאן כמה מאפיינים מרכזיים: אמא הסובלת מדיכאון אחרי לידה תרגיש בדרך כלל עצובה מאוד רוב הזמן, חסרת אנרגיה, בוכייה ומיואשת. הרבה פעמים תהיה תחושה של חוסר עניין – אפילו בדברים שהיא בדרך כלל אוהבת, כולל לפעמים חוסר עניין בתינוק עצמו. יכולה להופיע חרדה חזקה (למשל דאגה אובססיבית לשלום התינוק או פחד שמשהו נורא יקרה), לחילופין יש נשים שמרגישות קהות רגשית וניתוק.
הדיכאון משפיע גם פיזית: הפרעות בשינה ובתיאבון נפוצות מאוד, מעבר למה שמצופה מהטיפול בתינוק; ישנן אמהות שלא מצליחות לישון גם כשהתינוק ישן, או להפך – ישנות כל הזמן אך עדיין מרגישות תשושות. מחשבות שליליות מופיעות ללא הפסקה, לעיתים כולל מחשבות טורדניות על מוות או פגיעה (בעצמן או בתינוק) במקרים הקשים. כמובן, לא כל אישה תחווה את כל התסמינים הללו, ויש הבדלים בעוצמה – אבל התמונה הכללית היא של מצוקה מתמשכת שפוגעת באיכות החיים וביכולת ליהנות מהאימהות. בפרק הבא נסקור באופן מסודר את הסימנים והתסמינים, ונדבר גם על הכלים והטיפולים שיכולים לעזור להתגבר על המצב.
תסמינים נפוצים של דיכאון אחרי לידה
- מצב רוח ירוד ועצבות ברוב שעות היום. לעיתים קרובות תחושה של בכי "שעומד בגרון" או בכי תכוף ללא סיבה ברורה.
- אובדן עניין והנאה – דברים שבעבר הסבו לכן הנאה או ריגוש כבר לא מעניינים אתכן כלל. למשל, חוסר חשק לצאת מהבית, להיפגש עם אנשים או לעסוק בתחביבים.
- עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה (מעבר לעייפות הרגילה הצפויה עקב טיפול בתינוק). יש תחושה של תשישות שלא משתפרת אפילו כשישנים.
- קשיי שינה משמעותיים – נדודי שינה בלילה למרות העייפות, או דווקא שינה מוגזמת במשך היום וקושי להתעורר. פעמים רבות אמא עם דיכאון אחרי לידה לא מצליחה לישון גם כשהתינוק ישן.
- שינויים בתיאבון ובמשקל – חוסר תיאבון שמוביל לירידה מהירה במשקל, או להפך: אכילה מוגברת כפיצוי ועלייה במשקל.
- תחושה של חוסר ערך עצמי או רגשות אשמה חזקים. למשל, מחשבות כמו "אני אמא רעה", "אני כישלון", "למה אחרות מסתדרות ואני לא?". תחושת אשמה על כך שאינכן "מאושרות" כמו שציפיתן.
- קושי בריכוז ובקבלת החלטות. מה שנקרא לעיתים "ערפל מוחי" – קושי למקד את המחשבה, לשכוח דברים, להתקשות אפילו בהחלטות יומיומיות פשוטות.
- תחושת ייאוש והיעדר תקווה – מחשבות פסימיות שאין מוצא והמצב לא ישתפר. הכל מרגיש שחור וקשה לראות אור בקצה המנהרה.
- תחושת ניתוק או ריחוק מהתינוק. חלק מהאמהות מרגישות כאילו התינוק "לא שלהן" או שהן פשוט מטפלות בו באופן טכני בלי רגש. יש קושי לחוש אהבה, שמחה וחיבור כלפיו, מה שרק מגביר את האשמה והעצב.
- חרדה ודאגה מוגזמת לתינוק ללא סיבה מציאותית. מהעבר השני, יש אימהות שבמקום ניתוק חוות חרדת יתר – פחד קיצוני שמשהו רע יקרה לתינוק, דריכות מתמדת לבכי שלו, חשש להיות רגע בלעדיו, מחשבות טורדניות על תאונות או מחלות. גם זה חלק מהתמונה של דיכאון/חרדה לאחר לידה.
חשוב: אם אתן חוות מחשבות על פגיעה בעצמכן או בתינוק – למשל רצון להיעלם, מחשבות אובדניות, או דחפים לפגוע בתינוק – זהו סימן שמצריך פנייה מיידית לעזרה רפואית דחופה. במצב כזה אל תישארו לבד, ואל תחכו אפילו יום – פני מיד לרופא/ה, למיון או התקשרי לעזרה. מקרים חמורים כאלו נדירים מאוד (פחות מחצי אחוז מהיולדות מגיעות למחשבות קיצוניות כאלה), אך אם זה קורה – מדובר במצב חירום ויש לטפל בו מיידית.
כמובן, כל שילוב של חלק מהתסמינים הללו יכול להעיד על דיכאון אחרי לידה. ייתכן שאצל אישה אחת התמונה תהיה בעיקר דיכאון (עצב, חוסר אנרגיה ותחושת כישלון), ואצל אחרת יבואו לידי ביטוי יותר חרדה ועצבנות. לעיתים זה יופיע בגלים – רגע אחד "בסדר" ורגע שני נפילה לבכי וייאוש. מה שמשותף לכל המקרים הוא תחושת הסבל המתמשך לאחר הלידה, שסותר את הציפייה הרווחת ש"זו אמורה להיות תקופה מאושרת".
תחושות אופייניות
מעבר לסימפטומים שברשימה, רבות מהיולדות מדווחות על רגשות קשים של אשמה ובדידות. למשל, אשמה על כך שאתן לא מאושרות כמו שחשבתן שתהיו, או שאתן לא "אימהות טובות" כי קשה לכן לטפל בתינוק עם חיוך על הפנים. התחושה הזו מלווה פעמים רבות בבושה – "מה לא בסדר אצלי?" – שגורמת לנשים לשתוק ולא לשתף אפילו את הקרובים להן במה שעובר עליהן. בנוסף, ישנה בדידות רבה: אפילו כשהסביבה תומכת, אמא בדיכאון מרגישה לעיתים קרובות שאף אחד לא באמת מבין אותה. כולם סביבכן אולי אומרים "איזה אושר, מזל טוב!", אבל בפנים אתן מרגישות ריקות, ובפער הזה נוצרת תחושת לבד מצמיתה. נשים מספרות שהן מתביישות לספר אפילו לבן הזוג או לאמא שלהן על המחשבות הקשות, בגלל הסטיגמה והחשש שיגידו "מה, יש לך תינוק בריא, למה את מדוכאת?". ואם זה לא מספיק, חלק מהנשים גם חוות כעס ועצבנות בלתי מוסברים – מתפרצות בבכי או בעצבים על בני המשפחה ללא סיבה נראית לעין, ואז שוב מרגישות אשמות על כך. מדובר ברכבת הרים רגשית מבלבלת ומתישה.
חשוב לנו להדגיש שוב: אתן לא אשמות ולא "משוגעות". התחושות האלה הן חלק מהדיכאון אחרי לידה, והן נפוצות מאוד. למעשה, רבות מהאימהות הטריות סביבכן אולי חוות משהו דומה – רק שאף אחד לא מדבר על זה בקול רם. אין לכן סיבה להתבייש לפנות לעזרה. דיכאון אחרי לידה הוא מצב רפואי שכיח ובר טיפול. בדיוק כפי שלא הייתן מתביישות לו לקיתן בסוכרת הריונית או בלחץ דם גבוה אחרי הלידה, כך אין סיבה להתבייש בדיכאון – זה לא משהו שאתן עושות "לא בסדר". יש טיפול, ויש החלמה, ועל כך נדבר כעת.
סיפורים מהקליניקה – אתן לא לבד
כמטפל רגשי, זכיתי ללוות במהלך השנים מאות נשים (וגם כמה וכמה בני זוג) בהתמודדות עם דיכאון אחרי לידה. אני משתף כאן שני סיפורים טיפוסיים (פרטים מזהים שונו לחלוטין מטעמי פרטיות), בתקווה שתזהו בהם משהו מעצמכן ותבינו שאפשר לצאת מזה:
למשל, אשה אחת שטיפלתי בה – נקרא לה עדי – הגיעה אליי כחודשיים אחרי לידת בנה הבכור. מבחוץ הכל נראה מושלם: תינוק בריא וחמוד, משפחה תומכת, בן זוג אוהב, מצב כלכלי יציב. אבל עדי בפנים הרגישה נורא. היא תיארה איך בכל לילה, אחרי שסוף סוף הצליחה להרדים את התינוק, היא הייתה מתיישבת ובוכה בשקט שעות ארוכות. "הרגשתי שאני אמא גרועה", היא אמרה, "כולם מתרגשים מהתינוק ואני רק רוצה שיניחו לי. לא הרגשתי אליו כלום – רק עייפות ועצב. אפילו כשהוא חייך אליי, חייכתי חזרה בכוח ולא הרגשתי אושר". עדי שיתפה שאפילו לבעלה היא לא סיפרה איך היא מרגישה באמת. היא הייתה עונה לכולם ש"כן, קשה, אבל מסתדרים" – ואז מתפרקת כשהיא לבד. בסופו של דבר היא אזרה אומץ וסיפרה לאחות טיפת חלב שהיא לא בסדר. האחות עודדה אותה לפנות לטיפול, וכך הגיעה אליי.
במקרה אחר, מטופלת בשם שירה (שם בדוי) הגיעה כשנה לאחר לידת בתה. במקרה שלה, ההתחלה דווקא עברה סביר – היו לה קצת בלוז, אבל היא חשבה שזה נורמלי. רק שאצל שירה, במקום להשתפר אחרי שבועיים, המצב החמיר ככל שהזמן עבר. "כולם חשבו שאחרי חודש אני אחזור לעצמי", היא סיפרה, "אבל חודש אחרי הלידה הרגשתי יותר גרוע מאשר בשבוע הראשון". שירה תיארה חוסר עניין מוחלט: "טיפלתי בתינוקת כמו רובוט – האכלתי, החלפתי, קילחתי – אבל לא הרגשתי כלום. הייתי קהת רגש, ולא סיפרתי לאף אחד". בנוסף, היא החלה לסבול מהתקפי חרדה – פחד בלתי מוסבר שמשהו רע יקרה לתינוקת. "הייתי בודקת אותה כל דקה, לא ישנה בלילה כדי לוודא שהיא נושמת. זה שיגע אותי." בן זוגה של שירה שם לב שמשהו לא תקין והתעקש שתדבר עם רופא. היא הגיעה לפסיכיאטר דרך קופת החולים, אובחנה עם דיכאון אחרי לידה והתחילה טיפול תרופתי ורגשי. "היה לי קשה לקחת תרופה בהתחלה", היא הודתה, "אבל בדיעבד זו הייתה ההחלטה הכי טובה. תוך חודש כבר התחלתי להרגיש שיפור, והיום – חצי שנה אחרי – חזרתי לעצמי לגמרי".
שני הסיפורים האלה ממחישים נקודה חשובה: דיכאון אחרי לידה מגיע בכל מיני צורות, אבל אפשר לטפל בו ולהחלים. עדי ושירה, כמו רבות אחרות, יצאו מהתקופה האפלה הזאת וחזרו לחייך. עדי סיפרה לי בסוף הטיפול שכל ערב כשהיא משכיבה את הבן שלה לישון, היא נזכרת איך לפני שנה הייתה בוכה באותה שעה – והיום הלב שלה מתפוצץ מאהבה כשהוא נרדם בזרועותיה. גם שירה, שהרגישה "כמו רובוט", סיפרה שכיום היא קשורה לבתה בעוצמה אדירה, והחרדות פחתו לרמה נורמלית לחלוטין. הניסיון שלי מלמד שעם העזרה הנכונה, רוב המכריע של הנשים משתפרות באופן דרמטי. בחלק הבא נסביר בדיוק מה ניתן לעשות ואיזה סוגי עזרה קיימים.
מה ניתן לעשות – דרכי התמודדות וטיפול
הבשורה החשובה ביותר היא שדיכאון אחרי לידה ניתן לטיפול בהצלחה גבוהה מאוד. זו לא גזירת גורל, ואתן לא חייבות "לחכות שזה יעבור". להיפך – ככל שפונים לעזרה מוקדם יותר, כך ההקלה תגיע מהר יותר. יש שילוב של מספר דרכי טיפול והתמודדות שעוזר למרבית הנשים לצאת מהדיכאון ולחזור לעצמן. הנה הצעדים והכלים המרכזיים:
- לא להישאר לבד עם זה – שתפו ובקשו עזרה. אולי הצעד הכי קשה, אבל הכי חשוב: אל תישאו לבדכן את משא המצוקה. שתפו אדם קרוב במה שאתן מרגישות – בן/בת הזוג, חברה טובה, אמא או אחות. זה טבעי לרצות להתכנס ולסגת כשאתן בדיכאון, אבל בדיוק אז חשוב לפתוח את מה שעובר עליכן. דברו בכנות על הקשיים, אפילו אם זה מרגיש מביך. בנוסף, אל תהססו לבקש עזרה מעשית בסביבה: תנו לבן הזוג, להורים או לחברים לעזור במטלות היום-יום – בישולים, נקיונות, שמירה על התינוק לשעה – כל דבר שייתן לכן הפוגה.
הטיפול בתינוק הוא תובעני, ומגיע לכן לנוח! מותר לכן לקבל הצעות לעזרה בלי רגשות אשמה. בני משפחה וחברים פעמים רבות רוצים לעזור אבל לא יודעים איך – אז תגידו להם מה אתן צריכות. אפילו שעה של תנומה בזמן שמישהו אחר מטפל בתינוק יכולה לשנות המון. זכרו: זה לא סימן שאתן "אימהות לא טובות" – זו דרך חכמה לצבור כוחות. בני הזוג וקרובי המשפחה שלכן רוצים שתרגישו טוב, אז שתפו אותם ורתמו אותם לעזרתכן. - טיפול רגשי (פסיכולוגי). אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם דיכאון אחרי לידה היא לפנות לטיפול אצל איש מקצוע – פסיכולוג/ית, עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת, מטפל/ת רגשי/ת וכו'. פסיכותרפיה יכולה לסייע לכן לעבד את החוויות שאתן עוברות, לקבל לגיטימציה לרגשות שלכן, ולרכוש כלים להתמודדות יום-יומית. בטיפול תוכלו לדבר בחופשיות על כל מה שמציק לכן – הפחדים, האכזבות, הקשיים – ולקבל הכוונה איך להתמודד.
יש שיטות טיפול ממוקדות לדיכאון אחרי לידה, למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או טיפול בין-אישי (IPT), שנמצאו יעילות מאוד. מחקרים ונתוני קופות החולים מראים שבמקרים של דיכאון קל עד בינוני, טיפול בשיחות יכול להביא לשיפור משמעותי ואף מלא במצב. את הטיפול הרגשי אפשר לקבל דרך קופת החולים (פסיכולוג במרפאה, למשל) או באופן פרטי – מה שיותר נגיש לכן. העיקר שתהיה לכן אוזן קשבת מקצועית ושתרגישו בנוח עם המטפל/ת. הרבה נשים אומרות ש"הטיפול הציל אותי" – עצם הדיבור וההכוונה עזרו להן להבין מה עובר עליהן ולראות את האור בקצה המנהרה. חשוב להדגיש: אין מה לפחד מ'ללכת לפסיכולוג'. זה לא אומר שאתן משוגעות. זה אומר שאתן אמיצות שמוכנות לקבל עזרה, כדי להיות האמהות הכי טובות שאתן יכולות – לעצמכן ולתינוק. - שקלו טיפול תרופתי (במידת הצורך). לפעמים המצב הנפשי דורש יותר מאשר שיחות ותמיכה. אין בכך שום בושה. בדיוק כמו שבסוכרת לעיתים צריך אינסולין בנוסף לדיאטה, כך בדיכאון אחרי לידה לעיתים יש צורך בתרופות נוגדות דיכאון כדי לאזן את המצב. במקרים של דיכאון אחרי לידה בינוני-חמור, ההמלצה בדרך כלל היא לשלב טיפול תרופתי בנוסף לטיפול הפסיכולוגי. התרופות הנפוצות הן מקבוצת SSRI (מעכבי ספיגה של סרוטונין), שהן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. חשוב לדעת שכיום ישנם תכשירים נוגדי דיכאון שנחשבים בטוחים לשימוש בהנקה, כך שאם אתן מניקות – ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי תרופה מתאימה שלא תפגע בתינוק.
תרופות אינן פתרון קסם מיידי, אבל אצל נשים רבות הן יוצרות שיפור ניכר בתוך כמה שבועות – מעלות את רמת האנרגיה, מייצבות את מצב הרוח ומפחיתות חרדות. הדבר מקל עליכן לנצל את הכלים שאתן לומדות בטיפול הרגשי ולאפשר לעצמכן להחלים. כמובן, החלטה על טיפול תרופתי צריכה להיעשות בהתייעצות עם רופא/ה (לרוב רופא משפחה או פסיכיאטר/ית) ובהתאם לחומרת התסמינים. אבל אל תפסלו את האפשרות הזו אם מציעים לכן – לפעמים התרופה היא הגשר שמאפשר לכן לעבור מתקופת המשבר חזרה לתפקוד טוב. חשוב לזכור: תרופות נגד דיכאון אינן ממכרות, ויש להן מוניטין טוב וותק של שנים בטיפול בנשים לאחר לידה. אין כאן "פתרונות קסם" – אלא עוד כלי עזר שבשילוב עם הטיפול הנפשי והתמיכה סביבתית, יכול לזרז מאוד את ההחלמה. - הצטרפו לקבוצת תמיכה או לאימהות אחרות. תחושת הבדידות היא אויב גדול בהתמודדות עם דיכאון. לפעמים עוזר מאוד לפגוש נשים אחרות שעוברות דברים דומים. אפשר לשקול להצטרף לקבוצת תמיכה לאימהות לאחר לידה (יש קבוצות כאלה דרך קופות החולים, הרשויות המקומיות, או ארגונים כמו "אם לאם" המסייעים ליולדות). בקבוצה כזו תשמעו סיפורים דומים לשלכן, תוכלו לשתף בלי לחשוש שיפטו אתכן, ותקבלו רעיונות מה עזר לאחרות.
גם פורומים באינטרנט או קבוצות פייסבוק לנשים אחרי לידה יכולות להיות מקום לשאול שאלות באנונימיות ולקבל תמיכה – רק חשוב לוודא שהמידע רפואי ומדויק. בנוסף, אפילו במסגרת המעגל האישי שלכן – למצוא חברה טובה או קרובת משפחה שאיתה אתן יכולות לדבר פתוח, זה כשלעצמו "קבוצת תמיכה" קטנה. המטרה היא שתזכרו שאתן לא בודדות במצב הזה. יש עוד אמהות שחוות בדיוק כמוכן את הקשיים – ויחד אפשר להתחזק. - דאגו גם לעצמכן – קל להגיד, קשה לבצע – אנחנו יודעים. אמא טרייה בקושי מוצאת דקה לעצמה. אבל נסו בכל זאת, אפילו בקטן, למצוא רגעים ביום שהם בשבילכן. למשל: לצאת להליכה קצרה בחוץ כשמישהו שומר על התינוק, לעשות מקלחת ארוכה וחמה בלי הפרעות, לתפוס תנומה כשאפשר, לאכול אוכל טעים ומזין (אל תדלגו על ארוחות!), ואולי מידי פעם לעשות משהו קטן שמשמח אתכן – פרק בסדרה אהובה, שיחת טלפון עם חברה טובה, אפילו כמה דקות של מדיטציה או נשימות עמוקות.
זה לא מותרות – זו החלמה. הגוף והנפש שלכן עברו טלטלה עצומה – לידה, שינויים הורמונליים, חוסר שינה – אז חשוב לתת להם דלק. פעילות גופנית מתונה (כמו הליכה) הוכחה כמסייעת בשיפור מצב הרוח. גם תזונה מאוזנת ושתייה מרובה תורמות להרגשה הפיזית, שמשפיעה על הנפש. ושוב, אל תהססו לבקש עזרה כדי לאפשר את הדברים האלה – בקשו מבני המשפחה זמן קבוע בכל יום/יומיים שבו אתן לא עם התינוק, אלא עושות משהו לעצמכן ללא הפרעה. זה ימלא את המצברים שלכן ויעזור לכן לחזור לאימהות קצת יותר רעננות.
ולסיום פרק הטיפים, הכי חשוב: דעו שיש תקווה! דיכאון אחרי לידה הוא מצב זמני ובר-טיפול. עם התמיכה הנכונה והטיפול המתאים, רוב הנשים מצליחות לחזור לתפקוד מלא וליהנות שוב מהאימהות. אולי כרגע אתן בתוך מנהרה חשוכה, אבל יש נשים רבות שיכולות להעיד שהן היו בדיוק איפה שאתן – ויצאו מזה. בעזרת הטיפול והזמן, העננים מתחילים להתפזר. לאט לאט תחזרו להרגיש יותר כמו עצמכן, תחזרו לחייך ואפילו לצחוק, ותצליחו ליצור קשר חם עם התינוק/ת שלכן בלי המשקולת הכבדה על הלב.
ראיתי את זה קורה שוב ושוב בקליניקה: אמא מדוכאת שחושבת ש"נגמרו לי החיים" – חצי שנה אחרי כן מגיעה לפגישה מחויכת, מספרת איך היא משחקת עם התינוק ונהנית, ואומרת לי: "אני לא מאמינה שהרגשתי פעם כזו חושך". ברגעים כאלה הלב שלי מתמלא בשמחה וגאווה בהן. אני מבטיח לכן בכנות – רוב מוחלט של הנשים יוצאות מדיכאון אחרי לידה וממשיכות לחיות חיים מאושרים. אפילו אם קצת קשה לכן להאמין בזה כרגע, תסמכו עלינו שיש בשביל מה להילחם. יש לכן עתיד נפלא כאימהות וכנשים, והוא בהישג יד. ❤
אתן לא חייבות להתמודד לבד
אם קראתן עד כאן, אתן ודאי מבינות שדיכאון אחרי לידה הוא משהו שאסור להזניח. אל תחכו שהמצב "יעבור מעצמו" – זה עלול לקחת זמן רב מדי, וחבל לסבול כשיש פתרונות. אני מזמין אתכן לפנות אליי ולקבל עזרה מקצועית. שמי אורי פוקס, ואני מטפל רגשי המתמחה בחרדות ודיכאון, עם ניסיון של למעלה מעשור ואלפי מטופלים שליוויתי לאורך השנים. בקליניקה שלי אני מעניק מרחב בטוח ולא שיפוטי, שבו נוכל יחד להבין מה עובר עליכן ולעזור לכן לצאת לדרך חדשה. ראיתי מקרים רבים של דיכאון אחרי לידה – אני מכיר את הכאב מבפנים, אבל גם יודע מניסיון שעם הכוונה ותמיכה נכונה, חל שיפור עצום. ממש לא צריך להתמודד עם זה לבד. לפעמים מספיק הצעד הראשון של שיחת טלפון או פגישת היכרות, כדי שכבר תרגישו הקלה מסוימת – עצם זה ששיתפתן וביקשתן עזרה. אז בבקשה, אל תישארו לבד עם המחשבות השליליות. מגיע לכן להרגיש טוב, והתינוק שלכן גם זקוק לכן במיטבכן. פנייה לטיפול היא לא סימן לחולשה – היא סימן שאכפת לכן מעצמכן וממשפחתכן ושאתן אמיצות לעשות שינוי.
גישת טיפול מהירה ויעילה
בגישה הטיפולית שלי עם נשים אחרי לידה, אני משלב הבנה עמוקה ומקצועיות עם המון אמפתיה ותחושת שותפות. חשוב לי שתרגישו בנוח ושתדעו שאני לצידכן. השיטה שאני עובד לפיה כוללת כמה מרכיבים מרכזיים: קודם כל, נזהה את שורש הבעיה – נבין יחד מה באמת מכאיב ומפחיד אתכן מתחת לפני השטח. לעיתים קרובות מתחבא שם אמון שהתערער או אמונה שלילית על עצמכן ("אני חלשה", "אני לא מסוגלת להיות אמא טובה" וכו'). במהלך הטיפול נעבד את האמונה השלילית הזו – נבחן עד כמה היא מציאותית ונלמד להחליף אותה במחשבות מאוזנות וחומלות יותר כלפי עצמכן. במילים אחרות, נעבוד על בניית ערך עצמי פנימי בלתי מותנה: שתרגישו שאתן טובות ובעלות ערך, גם אם כרגע קשה לכן, ושאימהוּת לא נמדדת רק לפי ימים מוצלחים או פחות מוצלחים. מרכיב חשוב נוסף בטיפול שלי הוא הבחנה בין פחדים ממשיים לפחדים מנטליים: הרבה מהפחדים והחרדות אחרי לידה הם למעשה "אזעקות שווא" של המוח (לדוגמה, המחשבה ש"אם אני לא בודקת את התינוק כל דקה משהו נורא יקרה" – זו חרדה מנטלית, לא סכנה אמיתית). נלמד לזהות מתי החששות שלכן מוצדקים ומתי אפשר להרפות מהם. זה כלי שנותן המון הקלה, כי הוא מפחית את העוצמה של החרדה ומשיב לכן תחושת שליטה. לאט ובטוח, המטרה שלנו היא לעבור ממצב של הישרדות – שבו כל יום אתן רק מנסות "לעבור את היום" ולשרוד – למצב של חיים מלאים ומשמעותיים. מגיע לכן לא רק לשרוד כאימהות, אלא ליהנות מהאימהות, ליהנות מהחיים, להגשים מטרות אישיות ולקום בבוקר עם חיוך. זה אפשרי, ואני אשמח ללכת אתכן יד ביד בדרך לשם.
אז אל תהססו לפנות. בין אם אתן אחרי לידה ומרגישות שאולי אתן בדיכאון, או שאתן בני/בנות זוג מודאגים שרואים את האם של תינוקכם סובלת – אני כאן בשבילכם. יחד נבנה תכנית שיוצרת עבורכן תמיכה מקיפה: גם טיפול רגשי מקצועי, גם הנחיות לתמיכה מהסביבה, ואם צריך – נתאם עם רופא לגבי טיפול תרופתי. אני מאמין בגישה הוליסטית ואינטגרטיבית, שמותאמת באופן אישי לכל מטופלת. הכי חשוב לזכור שדיכאון אחרי לידה הוא בר טיפול לחלוטין – לא משנה כמה עמוק הבור מרגיש עכשיו, יש סולם ואנחנו נטפס ממנו החוצה, שלב אחרי שלב.
אתן מוזמנות באהבה ליצור קשר ולקבוע שיחת ייעוץ ראשונית (ללא התחייבות). כבר עשיתן צעד אדיר בקריאה על הנושא ובהבנה שאתן לא לבד – עכשיו אפשר לעשות את הצעד הבא ולקבל עזרה מקצועית. אני כאן כדי לתמוך, להקשיב, ולהדריך אתכן חזרה לעצמכן. אתן לא צריכות להמשיך לסבול בשקט. בתקופה כזו, יד מושטת יכולה לשנות חיים – ואני יותר מאשמח להיות היד הזו עבורכן. ❤
מקורות רשמיים:
- משרד הבריאות – דיכאון אחרי לידה: תסמינים וטיפול (מידע והנחיות באתר משרד הבריאות)
- משרד הבריאות – נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה (חוזר 3/14, ינואר 2014) (הנחיות משרד הבריאות לצוותים רפואיים, כולל נתונים על שכיחות התופעה)
- שירותי בריאות כללית – מידע על דיכאון אחרי לידה (מאפיינים, תסמינים ודרכי טיפול באתר כללית)
- שירותי בריאות מכבי – דיכאון לאחר לידה (מידע רפואי והנחיות לטיפול באתר מכבי)
- דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת – דיכאון בקרב נשים בתקופה שסביב הלידה (מסמך מס' 10534, מרץ 2018 – סקירת נתונים ומדיניות בנושא בישראל)