הביטוי "היפוכונדריה" מוכר לרובנו, ומתאר אנשים אשר טוענים ללא הפסקה כי הם חולים וסובלים מבעיות בריאותיות אלו ואחרות, ואולי גם בפועל אכן סובלים יותר מבעיות אלו מאשר האדם הממוצע. מה שרובנו איננו מודעים אליו הוא כי היפוכונדריה אינה סתם מצב רגעי של דאגת יתר מפני מחלות, אלא כי מדובר בחרדה אמיתית וממשית לכל דבר ועניין. היפוכונדריה מוגדרת כיום כחרדה בריאותית, כלומר – חרדה אמיתית מפני בעיות בריאותיות ומחלות שונות. מה מאפיין אנשים הסובלים מחרדה בריאותית ובהן דרכי הטיפול בחרדה בריאותית היעילות והמומלצות?
מצב של מצוקה עקב חרדה לבריאות
על מנת להבין האם אנחנו, או אנשים הקרובים אלינו, אכן חווים חרדה וזקוקים לטיפול בחרדה בריאותית של ממש, מומלץ כמובן להתייעץ עם אנשי מקצוע ולעבור אבחון. אך סימנים לכך שמדובר בחרדה בריאותית ניתן לזהות גם ללא אבחון מקצועי. דאגה חוזרת ונשנית בנוגע לבעיות בריאותיות אשר אינן קיימות בפועל, דאגה לאורך זמן מהתפתחותן של מחלות קשות דוגמת סרטן וכד' או אפילו מקרים כלליים יותר בהן לאורך תקופה ארוכה חיים עם תחושה עמוקה כי משהו אינו כשורה מבחינה בריאותית, למרות שבפועל אין תסמינים חד משמעיים והבדיקות הרפואיות חוזרות תקינות שוב ושוב – כל אלו ועוד יכולים להעיד על מצב של היפוכונדריה אמיתית.
טיפול בחרדה בריאותית בהתאם לצרכי המטופל
כפי שניתן להבין מכך שמצב זה מוגדר כסוג של חרדה לכל דבר ועניין, מדובר בשיבוש משמעותי של איכות החיים של הסובלים ממנו. לכן פותחו טיפולים שונים למצב זה, המיושמים ברמות שונות של הצלחה. בדומה לסוגים נוספים רבים של חרדות, אחד הטיפולים היעילים והמומלצים הוא טיפול נפשי אשר שם דגש על סוג החרדה הספציפית ממנה סובל המטופל.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא דוגמה טובה לכך – סוג זה של טיפול בחרדה בריאותית שם דגש על כך שמדובר בבעיה נפשית, בה ניתן לטפל באמצעים הנפוצים בטיפולים נפשיים – קוגניטיביים רבים. באמצעות זיהוי ומיפוי דרכי החשיבה הנפוצות המאפיינות מצבים של חרדה בריאותית יכול המטופל להתחיל ולהבין את המצב בו הוא נמצא בצורה טובה יותר, ולעבוד בדרכים שונות על מנת לשנות מצב זה.
הצלחתם של טיפולים בחרדה בריאותית המיושמים באופן מעשי, הצליחה לשחרר אנשים רבים מחרדה זו, ולחזור לחיות חיים תקינים ונעימים הרבה יותר.
