הפרעת חרדה חברתית, היא חשש חזק ממצבים חברתיים. הפחד והחרדה מתעצמים כאשר האדם עומד בפני סיטואציות בו הוא אמור להוכיח את עצמו – עמידה מול קהל או קבוצה גדולה, הכרות למטרות רומנטיות או מפגש עם אנשים חדשים.
הסובל מהפרעה חברתית לרוב יחשוש שהתנהגותו תפורש על ידי הסובבים אותו בצורה שלילית, מה שיגרום לסביבה לבקר ולדחות אותו.
האם מה שהאדם חושב על עצמו הוא חלק מהחרדה או האמת? בכתבה הנוכחית נראה כיצד ניתן לערער את החרדה, שלא מאפשרת לנו לפתוח את הפה במקרה של חרדה חברתית ובאילו "כלי נשק" נוכל להשתמש כשהיא מופיעה.
מהי הפרעת חרדה חברתית
גל הגיע אליי לקליניקה. נער יפה תואר וחכם, ללא שום ספק, אבל משפת הגוף שלו זיהיתי שהוא מתבייש וחושש. עודדתי אותו לספר על החוויה האישית שלו:
"מאז שאני זוכר את עצמי בגן ובבית הספר תמיד הייתי ביישן. בהפסקות בבית הספר, הצלצול שהכריז על ההפסקה, וילדים אחרים המתינו בקוצר רוח לבואו, לא שימח אותי כלל. זה היה השלב בו הייתי אמור לצאת לשחק עם ילדים אחרים, וזה הפחיד אותי עד מוות.
אכלתי את הסנדוויץ' כמה שיותר לאט כדי שלא אצטרך להתמודד עם כך, וחברי הטוב (היחיד שהיה לי, עד היום) ישב לצידי ושוחח איתי.
בטיולים שנתיים הסבל שלי הוכפל, כי חברי הטוב לא תמיד שהה לצידי, ולעיתים רצה לשבת ליד חבר אחר ואז הייתי פשוט בודד לגמרי. אם נסכם את הדברים, אפשר לומר שבמהלך שנות הילדות שלי נמנעתי במכוון מאינטרקציות חברתיות.
אז למה החלטת לבוא אליי? שאלתי אותו.
"כשעברתי לתיכון, הצלחתי להבין כתוצאה ממספר שיחות עם איש מקצוע, שכל ההתנהגות הזו נובעת מחרדה חברתית חזקה. הבנתי שהדברים לא יכולים להמשך כך, ואז התבשל בתוכי הרעיון להגיע אליך".
אתה רואה, אני באמת לא טוב עם אנשים!
הבעיה העיקרית עם הפרעת חרדה חברתית, והסיבה שלא כל אדם מצליח לצאת ממנה, נובעת מכך שכאשר אדם מאמין שהוא "לא טוב עם אנשים", וחושש שמא יתרחש אסון אם יפתח את הפה, האמונה עלולה להגשים את עצמה, וכאשר כן יפתח את הפה הוא יעשה זאת בצורה חסרת בטחון. כתוצאה מכך תהיה התקשורת שלו מול אנשים דלה ולא איכותית, וזה עצמו יחזק אותו בחשיבה המקובעת ש"הנה, זה סימן לכך שאני באמת ביישן ו"לא יוצלח".
עם השנים, אם לא יטפל בהפרעת החרדה, ההתנסות שלו במצבים חברתיים תמעט עוד ועוד,
וזהו למעשה מעגל קסמים שיכלא את האדם החרד עוד ועוד יותר ויותר בתוך עצמו.
שגית סיפרה לי שהיא לעולם לא תפתח בשיחה עם אנשים, והיא תשתדל ללכת לסופרים גדולים כדי לצמצם את ה"סיכון" לאינטרקציה חברתית. פעם אחת, כך שיתפה אותי, שאלתי שאלה את אחד מעובדי הסופר, ונשמעתי כל כך עילגת ומוזרה, שנשבעתי לא לעשות זאת שוב.
הפרעת חרדה חברתית – איך מתגברים על מעגל הקסמים?
בראש ובראשונה, חשוב לזהות את טעויות החשיבה. לאדם שסובל מהפרעת חרדה חברתית, מספר טעויות חשיבה אופייניות, למשל:
- קפיצה למסקנות – האדם החרד בטוח שאחרים לא מעריכים אותו, וזאת כלל בלי לבדוק את העובדות
- שגיא סיפר לי שבדרך כלל שהוא מגיע לסופר, הוא מעמיד פנים כאילו הוא משוחח בטלפון, מחשש שאנשים יבקשו לשוחח איתו. כששאלתי אותו מדוע, הוא אמר שהוא בטוח שאנשים יחשבו שהוא מגמגם ולא מוצלח, לכן הוא מעדיף להמנע כליל מהסיטואציה.
- ביטחון עצמי ירוד – האדם החרד חושב שעלולים לחשוב שהוא מוזר, טיפש, משעמם, "לוזר", חסר יכולות ועוד. קראו עוד בנושא ביטחון עצמי.
חגית עובדת במשרד יוקרתי, אך בוחרת לא לבקש העלאה בשכר למרות שהיא ללא ספק ראויה לכך. היא בחרה גם בתפקיד זוטר וקטן, כדי שלא תצטרך להתמודד עם ישיבות צוות והעברת מצגות שונות. לי היא סיפרה שעמיתיה לעבודה עלולים לחשוב שהיא טיפשה ועילגת.
- ניבוי העתיד – האדם החרד מנבא ללא בסיס מוצדק דברים לא טובים שעתידים להתרחש.
שרון סובלת מחרדה חברתית ונמנעת מלהגיע למפגשים עם המשפחה המורחבת. כששאלתי אותה מדוע, היא סיפרה לי שהיא בטוחה שבני משפחתה יראו אותה בעין ביקורתית משום שהיא עדיין רווקה
טיפול CBT – לצאת מבית הסוהר של החרדה
מחקרים מראים כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי -CBT- הוא אחד הכלים היעילים ביותר לסייע לאדם להתנהל באופן נכון במצבים חברתיים, ולנהל את הפרעת החרדה החברתית באופן שלא תגביל את התנהגותו. אני אומר שמדובר בכלי שמוציא את האדם "מבית הסוהר" שיצר לעצמו של מחשבות שגויות, לחופש בו החרדה כבר לא מנהלת אותו.
ברובד הקוגניטיבי – במהלך טיפול בהפרעת חרדה חברתית נלמד לזהות את המחשבות "שרצות על אוטומט" לערער עליהן ולהפריכן, ולתקנן במחשבות מציאותיות יותר.
לאחר שלמדנו יחד מה שגוי, ננסה ליצור דפוסי חשיבה פחות קודרים ויותר ריאלים.
חני מתביישת לצעוד ברחוב סתם כך. המחשבה הבעייתית שעומדת לנגד עיניה הוא שהיא נראית מוזר, ואנשים מסתכלים עליה וצוחקים בליבם.
במהלך הפגישות נלמד להעלות השערות נוספות: "כולם שקועים מאוד בעצמם, כנראה שאף אחד לא מסתכל עליי בכלל. אני חשה זאת כיוון שאני מודעת מאוד לעצמי".
ככל שהטיפול יתקדם, המטופל/ת יבינו כי הסבירות שהמחשבות המאיימות אכן נכונות נמוכה מאוד.
ברובד ההתנהגותי – לאחר שפירשנו נכונה את המחשבות, זה הזמן לסיים את התהליך עם החלק ההתנהגותי. בחלק זה נבצע רישום של מצבים בהם האדם חש חרדה בתחום החברתי, המסודרים לפי רמות קושי. למשל: הליכה לבד ברחוב, ישיבה בבית קפה, מסירת הרצאה וכן הלאה. שהייה ממושכת במצבים המעוררים חרדה תאפשר לרמת החרדה לפחות בהדרגה.
אם אתם מתמודדים עם חרדה חברתית, אתם לא חייבים לעשות זאת לבד. אני מזמין אתכם להגיע אליי לקליניקה, ולהסתכל יחד בעיניים של החרדה. יחד נגלה שהיא בכלל לא מה שאתם חושבים.
